בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/05/16 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבלי להזכיר מגיבים ספציפיים. כשאתה מטיל דופי בשיקול הדעת, או בכנות הדאגה לשלום ישראל של מי שמתגורר בחו"ל, אתה בודק לפני כן כמה מבני משפחתו מתגוררים בארץ? ובנושא שהעלית בתגובה סמוכה (סליחה על החיבור), פרסי תרבות אכן יהיו מוטים תמיד פוליטית ויתר מזה - לפעמים יש מקום לאפליה מתקנת בנושא, אך, תוך שמירה גם על השיקול המאזן של ממלכתיות ואיכותנות. (להדגיש - שיקול מאזן ולא מספר מחושב של חתנים מאזנים) הכלל הזה היה חשוב תמיד. ככל שאני יכול לשפוט - במציאות חלופית, בה הקול של "נוער" ההתיישבות היהודית בשטחים לא היה מושתק ונדחק באופן ציבורי ושלטוני בזמן ממשלת רבין, יתכן שהרצח לא היה מתרחש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בין אם יש לי או אין לי (אין לי) בני משפחה שמתגוררים בחול, לא הטלתי דופי באף אחד, ואני חושב שכל אחד רשאי לבחור בדרכו כרצונו, ולהביע את דעותיו באופן חופשי. קשה לי לעמוד עכשיו על הסיבות (אולי הפסיכולוגיות) שבגללן כתבתי את המשפט (שכשלעצמו מכיל רק עובדות ללא הבעת דעה ישירה) שאליו התייחסת ואני מניח שלא הייתי כותב אותו שוב, גם כי כפי שאני רואה הוא גרם לסטיה מהעניין. ומה העניין ? הוצגה כאן דעה מהמוזרות שראיתי באייל שלדעתי מייתרת את כל עניין הבחירות, וכדי להבליט את האבסורד שבה שאלתי אם הכותב לו היה בוחר באת משתי המפלגות: הבית היהודי או הרישמה המשותפת היה רוצה שהמפלגה בה בחר תיכנס לקואליציה עם האחרת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |