בתשובה לצפריר כהן, 25/05/16 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בערך יוסי יונה [ויקיפדיה] כתוב: "בשנת 2005 אמר יונה כי על אף שבצעירותו היה ציוני, כיום הוא "לא מתחבר למילה הזאת ציונות, היא לא מבטאת את מי שאני", אך הוא פוחד לומר שאינו ציוני, בשל ההדהוד של האמירה בתוכו, במשפחתו ובסביבתו. יונה הוסיף שהוא כועס מאוד על "המקום הזה", אבל מחובר אליו חזק8. ערב הבחירות לכנסת העשרים אמר כי הוא מגדיר את עצמו כציוני, וכוונתו הייתה שאינו מתחבר "לפרשנות הדומיננטית, הלאומנית, המשיחית שמובילה אותנו לתהום" זו התחושה המקובלת על חלק גדול מהנציגים ה"ציונים" שנבחרו ברשימת העבודה, כולל שפיר ומיכאלי. לא מוכנים להתנגד בגלוי לציונות, אבלי הצינות שלהם היא בוודאי לא הציונות של בן גוריון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם הציונות שלך אינה הציונות של בן־גוריון. אתה יכול למצוא קישור לראיון המלא עם יונה משנת 2005. לא מדובר על פוסט־ציוני שפוסל את כל מי שמימין לו. כבר אז (עוד לפני שנכנס לפוליטיקה) אתה רואה שם מישהו שבהחלט מנסה להיות חלק מהממלכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק הם המציאו תימה חדשה למילה ציונות ולפיה ותרנות, מסירת שטחים, אורבניות להטבי''ת כזה והתרפסות בפני התרבות הערבית היא הציונות. רק על הסילוף והפצתו הזדונית הייתי דן אנשים לשבוע שמירות בא-רקה ממש עכשיו, בשורות דאעש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |