|
||||
|
||||
אשיב כאן על שתי תגובותיך האחרונות. הישוב היהודי בחברון נמשך ברצף מתקופת המקרא ועד הטבח. מדובר בקהילה דתית רבת שנים ולא בקהילה שקמה עם הציונות. כך שאם כבר מדובר על סכסוך בן עם ילידי לעם מתיישב, אז הילידי הוא הקהילה היהודית ולא המוסלמית שבודאי הגיעה למקום אחרי תקופת המקרא. בתקופת המקרא לא היו בכלל מוסלמים בעולם. לעניין כיוון האלימות כלפי היהודים יותר מאשר כלפי הבריטים, הדברים האלה לא עונים לטענתי. אמרתי שהשלטון הבריטי לא נישל פלאחים לטובת היהודים, גורם שלטענך הוא הסיבה לאלימות. אבל הישוב היהודי בודאי לא עשה זאת אז, כי לא היה בכחו לעשות זאת גם לו רצה. השלטון לא היה בידיו. אשר לטעתך לפיה ייחוס כל צרות העולם ליהודים אינו דווקא של המוסלמים, אני מסכים אתך לגמרי. אנטישמיות קיימת לא רק באיסלאם. אבל אתה טענת שהאלימות הערבית אינה קשורה באנטישמיות אלא בנישול פלאחים, ואני טוען שכפי שהאנטישמיות באירופה הביאה למעשי אלימות כנגד היהודים גם סיבת האלימות הערבית היא בעיקרה אנטישמיות ולא מה שאתה טוען. |
|
||||
|
||||
הישוב היהודי בחברון היה רציף אבל היווה כמו כל שאר יהודי ארץ ישראל (והעולם כולו, עד ההיווצרות המודרנית של אומת היידיש במזרח אירופה של המאות ה18-19) קהילה דתית שמקורה בהתגיירות האדומים בימי בית שני והתנצרות או התאסלמות חלק מבניה לאחר כן. בתקופת ההתישבות הציונית נקלעה קהילה זו למתיחות בין הישוב הערבי שבקרבו ישבה למתיישבים החדשים בני דתה בעלי דרישת הריבונות על הארץ. כתוצאה ממה שנקרא "מאורעות תרפ"ט" נספחה הילה זו (יחד עם שאר הקהילות הדתיות של הישוב הישן) למחנה הציוני. נישול פלאחים בעזרת הבריטים היה גם היה. |
|
||||
|
||||
אתה כמובן מסלף. המקור הראשון מדבר על פעילות "גאולת קרקע" שעסקה בעיקרה בקנייה ולא בחטיפת קרקעות מידי בעליהן שהייתה ב 1939 ערב מלחמת העולם השנייה, בעוד שטבח חברון היה ב 1929, ולא הבאת שום עדות לכך שלפניו נושל איזה שהוא פלאח. המקור השני עוסק ברעיון הטרנספר שמבוסס על הסכם עם השכנים, שאכן הועלה בתקופות שונות בתולדות הציונות, כולן אחרי 1929 ועד גנדי ומפלגתו "מולדת". מדובר ברעיונות שמעולם לא מומשו, ולא הביאו לנישולו של שום פלאח. |
|
||||
|
||||
היו מקרים כאלו גם לפני 1929. |
|
||||
|
||||
הקישור הזה הוא אכן ענייני כי הוא מביא אירוע של נישול אריסים לפני שאירע טבח חברון, וגם למדתי ממנו (וגם מהמאמר ב''הארץ'') על נישול אריסים שלוותה את ''גאולת האדמות'' הציונית, פרשיות שעד כה לא ידעתי עליהן. עם זאת אני חושב שהאריסים שנושלו היו צריכים לבוא בטענות יותר את בעלי האדמה שמכרוה מאשר אל הקונים שלא היו חייבים להם דבר. כמו כן אני מפקפק מאד אם היה איזה שהוא קשר בין האירועים האלה ובין גילויי האלימות שהתבטאו למשל בטבח חברון, ואני מעריך שמניעיהם של טובחי חברון היו מניעי שנאה וההסתה של המופתי שלא הזכיר בדברי ההסתה שלו כלל את המסכנים ההם. |
|
||||
|
||||
אשר לניתוח הגזעי של מקורותינו בתחילת תגובתך אומר שבתקופת המקרא לא היו עדיין מתגיירים אדומים. הרצף התחיל מאז ואני בטוח שאיש לא יודע בדיוק מי הצטרף במרוצת הדורות לקהילה כגר, וזה גם לא ממש חשוב. |
|
||||
|
||||
הבבלים הגלו רבים מתושבי ממלכת יהודה (אם כי לא את רובם כפי הרושם הנוצר בתנ''ך) ובדרום הממלכה התשיבו אדומים במקומם. ענין המרת הדת הוא באמת לא חשוב ולכן גם לא צריך לבוא חשבון עם פלסטינים שאבותיהם היו יהודים או יוונים שהתאסלמו במהלך הדורות. |
|
||||
|
||||
נישול פלאחים מצד הטורקים, הראיסים ומקרי שוד מצד הבדואים הקשו על חביבך קצת יותר מהציונות. |
|
||||
|
||||
נניח. כל אלה עדיין לא איימו על עצם ישיבתם של הפלסטינים בארץ. |
|
||||
|
||||
הפלסטינים פנו למנהיגים הטורקים בבקשה שיטפלו בביזה והשוד הבדואי. היהודים הם אלה שהכניסו להם כסף וגרמו למאות אלפי מהם להגיע ולהצטייר בעיניך בפלסטינים שורשיים. |
|
||||
|
||||
היהודים הכניסו כסף לאפנדים שמהם קנו אדמות שיועדו ליהודים בלבד. ההגירה הערבית לארץ היתה גם לפני הציונות ולא קשורה אליה. |
|
||||
|
||||
אז בגלל שקנו אדמות ליהודים מאפנדים ערבים מותר לטבוח בנו. לתומי חשבתי שדווקא אותם אפנדים וראיסים ערבים שניצלו את הפלחים הערבים במשך מאות שנים אמורים להיות נרדפים ומוצאים להורג. (כמנהג בארגוני זכויות אדם והרשעות הפלסטינית) מעניין מה עשו היהודים באדמות שקנו. הקימו משרפות לפלסטינים או מחנות ריכוז? לא. היהודים ייבשו ביצות, סללו דרכים, שתלו, נטעו ובנו בתים. איך הם לא מתביישים, באמת. גם קנו אדמות כחוק במחיר מופקע וגם שברו את גב כדי להיות עצמאים. בושה! |
|
||||
|
||||
אתה עושה את עצמך? אין כאן ענין של הצדקה. יש כאן ענין של תגובה טבעית של מי שרואה שגוזלים את אדמתו ומנשלים ממנה את בני עמו. גם אם היו כאן שוודים או הולנדים, הם היו נוהגים באותה צורה. |
|
||||
|
||||
דמגוגיה בגרוש. אתה לא מכיר את הקשיים שחוו הפלאחים בארץ ישראל ומנסה שוב כדרכך בקודש, לתלות את האשמה ביהודים. אף אחד מהאריסים לא חשב אפילו לרגע שהאדמה שהוא מעבד שלו כי זה המודל השלטוני שהכירו הוא אבותיו אבות אבותיו וכך הלאה במשך מאות שנים. גם הראיסים לא חלמו להעביר לפלאחים את האדמות ואלה שהתעצלו ולא העלו יבול מספיק גורשו בבושת פנים חזרה למקום שממנו באו (רמז: לא מארץ ישראל). בנוסף אם תחקור תגלה שלא מעט מהפלאחים עזב את אדמותיו בשנות בצורת או בשל סכסוכים ואלימות (מצד ערבים\\בדואים) וקשיים אחרים. לא מולדת, לא. הגיעו לכאן מכל מקום בטווח 1,000 ק"מ ויותר כדי לשבור רעב, זה הכל. שלטון הראיסים אגב עדיין מתקיים בחברה הערבית בשטחים ובישראל ותראה איזה פלא. אף אחד מקוטפי התפוחים או הראיסים לא חושב שהמטע שלו. תוסיף את העובדה שהאדמות נרכשו מערבים כחוק ובמחיר מלא -ומה קיבלנו? יהודי שאימץ נראטיב ערבי מוסלמי שקרי ומסולף מבלי להכיר עובדות (או גרוע מכך אבל תהנה מהספק). אם אתה חושב שאין בעמדה שלך הצדקה לאלימות אתה טועה. קו עבה עובר בין להבין אלימות נגד חפים מפשע מדי פעם לבין הבנה תמידית של צד מסויים ומתן הסברים ונימוקים שמקלים בחומרת מעשיו. כשיהודי נוקם בערבי חף מפשע על מעשה טרור לא תכתוב שמדובר בתגובה טבעית. למעשה בהעלאת אותה "תגובה טבעית" אתה שוב מצדיק אלימות ערבית שהחלה הרבה לפני הכיבוש. אתה רק קורא להצדקה בשמות אחרים ומצטט הסברים שלהם לגבי המניע לפעולותיהם הבזויות. אולי אתה לא מבין איך השפה עובדת. לא צריך לכתוב "הינני מצדיק" כדי שיבינו שאתה מצדיק אלימות. אתה מקבל אותה כמו שהיהודים במדינות ערב חטפו כאפות בדרך לעבודתם ובתי הספר וזה עצוב. |
|
||||
|
||||
כרגיל, כל קשר בינך לבין האמת מקרי בהחלט. פלאחים עובדים את אדמתם,גם אם אינה בבעלותם, במשך דורות ואינם עוזבים אותה אלא אם מנשלים אותם ממנה ואז אין להם ברירה אלא לעזוב. בד"כ לבעלי האדמות אין אינטרס כזה שאחרת לא יהיה מי שיעבד את האדמה. ואותם אפנדים שמכרו את האדמות לציונים ישבו מחוץ לפלשתינה ונהנו מהעיסקה הטובה שהשיגו. הפלאחים שנושלו מהאדמה שאותה עיבדו הם ואבותיהם נאלצו למצוא את עצמם בעולם חדש וזר לכישוריהם. שום דבר לא מצדיק רצח אבל לשורשי תחושות האיבה והעוינות אי אפשר להתכחש. גם בימינו,כל מעשה טרור ערבי ומעשה טרור יהודי אינם מוצדקים באותה מידה. ההבדל הוא <ברקע ובמטרה> של מעשי טרור אלו - מצד אחד מדיניות גזל, נישול ודיכוי המגובה בתיאורית "העם הנבחר" ובאידיאולגיה הציונית ומצד שני התנגדות לאותה מדיניות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |