בתשובה לאריק, 19/05/16 22:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. לרוץ ולהאשים את החייל בתקשורת עוד לפני שחקרו את האירוע, זה מאוד פוליטי. ב. לחוות דעה ולתת ציוני גודווין לחברה הישראלית, זה לא עניינו של הצבא. זה נושא פוליטי. ג. לבקר בפומבי את הדרג שהוסמך לתת פקודות והוראות לאנשי הצבא, זה נושא פוליטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. לאחר שחקרו את האירוע (תחקיר ראשוני של הצבא) חוסר אומץ לגנות מעשה ברור כזה (''שדגל שחור מתנוסס מעליו''), זו פחדנות פוליטית (של ראש ממשלתנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפחדנות שבציות למחנה ששולט בתקשורת והממון האמריקאי גרועים ומסוכנים בהרבה. שר הביטחון הרמטכ''ל והקצונה צריכים לדבר כשנלחמים ולא לנסות לתקן את החברה. לשם כך יש שר חינוך ושר תרבות , אנשי רוח ובעיקר תקשורתאים שיודעים הכל על מוסר הגיון וצדק ובעיקר כיצד להסתיר אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תחקיר ראשוני שנעשה לצורך מבצעי. לא מדובר בהכרעה משפטית. כל עוד אין הכרעה משפטית, אסור לאף גורם רשמי להתייחס לנושא כאילו יש הכרעה שכזו. מעבר לכך יש את ההתנהלות הפסולה והקלוקלת של המערכת שמנסה לקנות הכרעה משפטית שעוקבת לפי הגינוי שניתן מלכתחילה. ממש לסמן את המטרה סביב החץ. זה באמת אמיץ מאוד כששר הבטחון יוצא נגד חפ''ש. אכן, אתגר אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שר הבטחון יוצא נגד התנהלות פסולה של חייל (לפי עדויות של מי שהיה בשטח). ומסתבר שזה היה אתגר אמיתי ורציני: תראה איזו תמיכה ציבורית קיבל אותו חפ"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא ברור אם מדובר בהתנהלות פסולה של החייל בטרם נשפט. לא מדובר באתגר גדול, אלא בעוד טעות מרה בסדרת הטעויות של יעלון. עוד לפני המשא ומתן עם המחנה הציוני וישראל ביתנו, התפרסם כי יעלון מתכנן לו עתיד פוליטי אחר. יעלון חשב שהמהלכים האלו יתנו לו תמיכה פוליטית רחבה והעם העמיד אותו על טעותו. זה מה שקורה למי שחי מהתקשורת. זה בדיוק מה שהפך את ריבלין לנשיא המאוס ביותר בתולדות המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתעקש להידרש למונחים משפטיים, אני חוזר לתיאור „דגל שחור שמתנוסס״. זה היה התיאור שניתן כאשר נוסח לראשונה המושג של „פקודה בלתי־חוקית בעליל״: לא סתם פקודה לא חוקית, אלא כזו שחייל חייב לסרב לציית לה כאשר הוא מקבל אותה. בלי משפט. בלי עורך־דין צמוד. אם מפקדו של החייל היה מורה לו לירות סתם כך (ללא שום צורך) באדם שנמצא בזירה, הוא היה אמור לסרב לציית לפקודה הזו: זוהי דוגמה מובהקת לפקודה בלתי־חוקית בעליל (השווה למקרה כפר קאסם). קל וחומר כאשר המפקדים בזירה לא מורים על כך. יכול להיות שחלקים נכבדים מהעם מכירים בנכונות מה שכתבתי, אבל לא לגמרי בטוחים שערבי הוא אדם. יש גם כל מיני אפשרויות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה קובע שהוא ירה סתם כך. החייל טוען כי ירה בגלל החשש שהמחבל יכל לפוצץ את עצמו בכל רגע. עד שהעניין יחקר ביסודיות וישפט, לא תוכל להניף על נס את הדגל השחור שעליו אתה מדבר. לגבי השורה האחרונה, אתה יכול להחליף את ה''ערבי'' ב''מחבל''. זה יהיה מדויק יותר ויציב את הדברים באור שונה לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו עמדת ראש ממשלתנו, מה דעתך שננסה להזכר ביחד בעמדתם של רבין ופרס בפרשת קו 300? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בהחלט לא היו צדיקים גדולים בפרשה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתך, מי כן היה צדיק גדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן חזק, רפי מלכה, פלג רדאי, יצחק זמיר ודורית בייניש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם היחיד שמוכר לי מכל הרשימה שלך, זו המרשעת האולימפית דורית ביניש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז השמיט גם את היועץ המשפטי לממשלה זמיר. מדובר על שלושת בכירי השב"כ שפוצצו את הפרשה. ר' פרשת קו 300 [ויקיפדיה]. בייניש הייתה זו שניהלה את החקירה בפועל (וספגה השמצות ואיומים לרוב באותה תקופה: נדרש ממנה, כמו משלושת פורשי השב״כ, אומץ). פירוט נוסף על מה שקרה שם אפשר למצוא בכתבה של גידי וייץ בהארץ מ־2011. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השמטתי את זמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, הצדיקים היחידים של ארז הם כאלה שזורקים את הכל לפח בשביל מחבלים. אין צדיקים קצת יותר גדולים? כאלה שנלחמו עבור בני אדם? אזרחים ישרים והגונים? רק לזכור שזה הקו המאפיין את פעילותה של בייניש מאז ומעולם. להלחם רק עבור הרעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כדי להדגים את גודל המורסה שפרשת השב"כ חשפה: נדרשה הפרשה הזו כדי לחשוף את האשמת השווא של עיזאת נאפסו [ויקיפדיה]. אבל יכול להיות שגם הוא לא בן אדם, כי הוא היה בוגד (לפי בית המשפט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מקום להשוואה בין האשמה מעורפלת בריגול, דבר הדורש הוכחה של ממש, לבין מחבלים שנתפסו על חם, ולמרות זאת מתעקשים בתקשורת לספר לנו שהם ''חשודים'' בביצוע דקירה. פשוט מכבסה לשונית. אם ככה, אני מניח שגם למושג ''צדיק'' יש משמעות נסתרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה הרואה את עצמה כמדינה המנהלת בצורה תקינה יש את העניין הזה שנקרא "שלטון החוק" והוא חל גם על מחבלים. ברגע שהם כפותים ולא יכולים לחולל עוד נזק נדרש להביא אותם למשפט. אם אתה בכל זאת תומך בהריגתם בכל מקרה, האם היית מוכן שפלסטינים או אויבי ישראל אחרים יעשו כך ליהודים הנופלים בידיהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם לתחולתו ואכיפתו של שלטון החוק יש דירוג. הדירוג מתבטא בהפניית כוח אדם ומשאבים לפי סדרי עדיפויות, באכיפה וענישה של פסקי דין ברמות שונות לפי הנסיבות והעניין וכו'. ב. השאלה היא לא האם אני מוכן שאויבי ישראל יעשו כך ליהודים הנופלים בידיהם. הם לא שואלים אותי אם אני מוכן. הם מציבים בפני עובדה מוגמרת כי כך הם פני הדברים. ואם כך הם פני הדברים, מה תוכל לעשות על מנת ליצור הרתעה כלשהי? האם לתת למחבל לעשות חאפלות ותארים אקדמיים בכלא, יוצר הרתעה או מגיש לנו צדק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מכיוון שהמחבלים יוצרים נטל על מערכת המשפט והאכיפה צריך להוציא אותם להורג בכל מקרה? יופי של הגיון לרפובליקת בננות. ב. מי שרואה את עצמו שהיד ויוצא בידיעה של סבירות לאיבוד חייו, הוצאה להורג ממילא לא תיצור הרתעה. במדינות מתוקנות אין עונש מוות ולגבי התנאים בכלא ניתן להחמיר אותם. בכל מקרה, לא בגללם יוצא המחבל לבצע פיגוע. הצד השני לא תמיד מוציא להורג כי הוא יודע שיכולה להיות עיסקת חילופי שבויים. גם אם הוא היה עושה זאת תמיד, מדינה הרואה את עצמה כמדינת חוק צריכה לשמור בקפדנות על הכללים שלה ולא להיגרר למעשי נקם כשלעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא זה מה שאמרתי1. מה שכן אמרתי, זה שאין דומה התנהלות לקויה של המערכת מול חשוד בשעה שטרם הוכחה אשמתו, להתנהלות לקויה של המערכת מול חלאה מן הסוג הגרוע ביותר בשעה שאשמתו ידועה וברורה מעל לכל ספק. ב. זה לא נכון. הרי לא מדברים כאן על מחבלים מתאבדים, אלא על חוטפים ודוקרים ודורסים. המתאבד יוצא למשימה מתוך ודאות כי לא יחזור ממנה. האחרים יודעים שיש סיכון מסוים שאולי יהרגו בניסיון לבצע את המשימה, אבל לפחות במידה שווה - אם לא יותר, סיכוי שילכו לכלא ויחגגו שם עד לעסקת שחרור האסירים הבאה. אם כן, הסיכון בפעילות טרור שכזו שקול למשחקי רולטה מסוכנים אחרים בהם לא ניתן לומר כי המוות הוודאי והמוחלט לא מרתיע את השחקנים. הצלילה אל סיכויי המוות מגבירה את הריגוש ותחושת החיים. מי שרוצה להתאבד פשוט מתאבד ולא משחק משחקים. ואפילו היית אומר שזה לא מרתיע את כולם. אם תסכים איתי שזה יכול להרתיע אחוז מכל אלה שיוצאים לבצע פיגוע, הרי זה מציל חיים. כמה מחבלים ערבים מותר להרוג על מנת להציל אזרח ישראלי תמים שעומד בתחנת האוטובוס או נכנס לחנות לקנות משהו? _____________ 1 אני בהחלט תומך בעונש מוות למחבלים, וחיסול מחבלים בשעת אירוע צריך לדעתי להיות מטרה הקבועה בנהלי הפתיחה באש, אבל זה לא היה הנושא כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באף משטר כיבוש לא נוצרה הרתעה כתוצאה מהוצאה להורג מסיבית של טרוריסטים כל עוד העמים הנשלטים חשו שאין להם מה להפסיד. לכל היותר נוצרה הפוגה זמנית שחודשה שוב כמו כאן בין דיכוי אינתיפאדת אל אקצא לגל הטרור הנוכחי. הדרך האחת והיחידה לחיסול הטרור היא הסדר מדיני הוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלו מילות המפתח מתוך התגובה שלך: כל עוד העמים הנשלטים חשו שאין להם מה להפסיד. שהרי משטרים רבים גרמו לעמים שיצרו טרור ולוחמת גרילה, להבין שיש להם הרבה מה להפסיד. אז תן להם מה להפסיד - את החיים שלהם, את הבית של המשפחה שלהם, את הפרנסה שלהם. כל מה שתוכל לעשות על מנת להציל חיים. ויש חור גדול במשפט החותם שלך. כי בכל פעם שינסו להגיע להסדר מדיני הוגן וזה לא יחסל את הטרור, תתרץ אותו בכך שההסדר לא היה הוגן. ובדיור בגלל זה דעא"ש תקף בפריז ובריסל והאורקים אנסו ושדדו בהמוניהם בכל רחבי אירופה - ההסדר לא היה הוגן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |