|
||||
|
||||
כלומר, בדיון שבו הנושא הוא גרמניה של שנות השלושים, הסתה לרצח וכו', כל מה שחשוב זה לעשות רעש גדול על כך שהציטוט לא מדויק. משהו כמו: אין בעיה עם הסתה לרצח. הבעיה האמיתית היא שינויי נוסח. וזו היתה הנקודה שלי. הפוסלים במומם מנסים להסיט את האש וכל אמצעי כשר. |
|
||||
|
||||
תזכורת: הדיון הזה החל (תגובה 677133) בהסטת אש (יעילה למדי). |
|
||||
|
||||
זה לא נקרא להסיט את האש. המריבה הקטנונית על דיוקו של הציטוט שנועדה להסיט את האש מעניין ההסתה לויכוח איש-קש על דיוק בציטוט ומי שקרן גדול יותר - זו הסטה. אבל אני התייחסתי ישירות לנושא. ככתוב בתגובה 677249: מצד אחד התמקדתי בדברי ההסתה עצמם וטענתי שהם לא נכונים, שקריים ומסלפים את העובדות ומבזים את זכר השואה. היות וזה לא נכון ולא מתאים, איפה זה כן מתאים? אה, מצאתי! |
|
||||
|
||||
למה במקום להתבכיין על הפוסלים במומם לא להגיד סליחה, זה לא, אבל כל השאר כן, ולעבור הלאה? למה חשוב לך כל כך להיות צודק גם כשאתה טועה? העמידו אותך על טעות בציטוט (בגסות, אני חייב לומר), אתה עושה מזה הנושא המרכזי (נניח שנגררת לפרובוקציה) ואחר כך מתלונן שמסיטים את הדיון. תראה כמה תגובות על האם הציטוט נכון או לא לעומת הנושא המקורי. |
|
||||
|
||||
"...העמידו אותך על טעות בציטוט (בגסות, אני חייב לומר)...״ לא, אתה לא חייב לומר, למען האמת אם אתה רוצה להפסיק להתחנף לטרולים לרגע ולהגיד את האמת אז זה פשוט לא נכון. אולי הגסות הדיון של חלק מהמגיבים בילבל אותך וגרם לך לחשוב שכל המגיבים גסים. זה ממש לא נכון, היה בדיון צד אחד גס וצד אחד מנומס, הצד שתיקן גם היה נאמן לאמת וגם מנומס, ואילו הצד התוקן גם היה גס וגם נאמן לשקר.. |
|
||||
|
||||
נכון, אני לא חייב לומר. השימוש הנמהר בשרש ש.ק.ר הביא אותי לומר. אילו היית מחליף אותו ברוב המקומות בשרש ט.ע.ה. לא הייתי אומר. >> אם אתה רוצה להפסיק להתחנף לטרולים לרגע ולהגיד את האמת מציין שאני לא אומר את האמת כדי להתחנף לטרולים. לא אמירה מעודנת במיוחד. הסר דאגה מלבך, אין בי שום רצון להתחנף לטרולים- לא לך ולא לאחרים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהשימוש בשורש ש.ק.ר היה נמהר כלל. ההבדל בין טעות לשקר קשור למודעות. בהתחלה, כשחשבתי שהקנרנף הביא את השקר בטעות, התייחסתי לזה בהתאם וייחסתי לו טעות. אחר כך, כשראיתי שהוא מודע לעובדה שמדובר בשקר, ובכל זאת בוחר שלא לתקן את עצמו, הוא עבר את מבחן התודעה והפך מ״טועה״ לשקרן בהגדרה. הנמר, להבדיל מהקרנף, נכנס לדיון כשהוא מודע ללא ספק לזה שמדובר בשקר, ובכל זאת בחר בצד של השקר ובחר לעשות זאת בגאווה. אין שום דבר ״גס״ בלקרוא לשקר שקר. זה בסך הכל ציון עובדות. (וכמי שבחר, שלא בצדק לדעתי, להעיר לאחרים על גסותם, אולי כדאי שתשקול שנית את השורה האחרונה שלך) |
|
||||
|
||||
כבר הסברת את עצמך באותו אופן. לא שכנעת אותי. לגבי השורה התחתונה, אולי מתאים פה הפתגם הטקסני העתיק: "אל תאבק עם חזיר בבוץ...". |
|
||||
|
||||
רק שעכשיו אתה טוען שהתיקון שלי היה ״גס רוח״, ככה שנראה לי שאתה זה שצריך לשכנע אותי. ממש לא ברור לי למה להגיד למישהו שמשקרים לו זה ״גסות רוח״. הייתי אומר שלהפך, ואילו הייתי בנעליים של המתוקן הייתי אומר תודה למי שמתקן אותי ולא תוקף אותו. אמנם יש בדיון הזה הרבה גסות רוח, אבל שים לב שהיא חד כיוונית (ולא מוצדקת) לחלוטין. |
|
||||
|
||||
כי בשונה ממקרים רבים אחרים בהם נוכחת שאני יודע להתנצל ולהודות בטעות, כאן אני לא רואה שום צורך להגיד סליחה. אני חושב כי ה''תיקון'' איננו נחוץ ולא תורם שום דבר לדיון. זה לא משנה את תוכן הדברים או את המסר שרציתי להעביר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |