|
||||
|
||||
עוד תופעה קרובה: מישהו שר על כמה שקשה לו למצוא חרוז מתאים - כאשר השורה שבה הוא שר את זה ממחישה זאת ע"י שהיא עצמה שוברת מבנה של חריזה. יש לי כמה דוגמאות: בשיר "סניוריטה" של דיוויד ברוזה. "סניוריטה, תני סימן סניוריטה, נגמרו לי כל החרוזים..." ויש את זה הרבה בהיפ הופ: בשיר של כהן את מושון: 1:45. "כשאני מנסה לכתוב מילים וכלום לא מתחרז אז..." וגם בשיר stressed out של "21 טייסים": I wish I found some better sounds no one's ever heard,
I wish I had a better voice that sang some better words, I wish I found some chords in an order that is new, I wish I didn't have to rhyme every time I sang, |
|
||||
|
||||
או, כן, טריק אהוב. סוף הבית החמישי בואלה שמות. |
|
||||
|
||||
שוב מ״שירים במיץ עגבניות״ של אהוד מנור ומתי כספי, הפעם בשיר ״יאללה, יאללה!״: השם שלי אלי מלך ואני בא מאינסטנבול נכון שאין בזה חרוז אבל זה מה שהצלחתי למצוא עוד בנעורי הכרתי את ההתחכמות הבאה: Roses are red
Violets are blue Some poems rhyme This one doesn't |
|
||||
|
||||
ואני הכרתי את: Roses are red
Blue is the sky I'm schizophrenic And so am I. |
|
||||
|
||||
כן, אני לא נותן לטעויות שכאלה (גם כשאני מודע להן) לקלקל בדיחה טובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |