|
||||
|
||||
הציטוט שגוי. הקרנף הביא קישור לציטוט שגוי. בתגובה הראשונה שלך אתה אומר שהציטוט לא נכון, אבל כשהקרנף בתגובה מביא את הציטוט הנכון אתה מתעלם מדבריו וחוזר אל הציטוט השגוי המקורי, אתה צועק לו שיקרת וזה לא לתקוף? אתה אומר לי שאתה מצפה שהוא יאמר "סליחה, טעיתי." אבל אם כך היית צריך לומר לו "טעית" ולא "שיקרת". נראה לי שאתה מצפה שיאמר "סליחה, שיקרתי" וזו ציפיה מוגזמת שאינה שייכת לסבלנות וסובלנות. |
|
||||
|
||||
הציטוט שקרי (לא "שגוי" - שקרי. מי שהמציא אותו המציא אותו בכוונה ולא בטעות). הקרנף הביא קישור לציטוט שקרי. אחרי שהסברתי לקרנף שהציטוט הוא שקרי הוא התעקש שהוא לא שקרי. בשום שלב לא התעלמתי משום דבר שהוא כתב. בשום שלב לא צעקתי ובטח שלא תקפתי. בסך הכל ציינתי את העובדות. אם הוא טעה, אני בהחלט מצפה ממנו להגיד: "סליחה טעיתי". גם בתגובה שכל כך הרגיזה אותך (מסיבה שלא מובנת לי עד הסוף) כתבתי במפורש: "אם עשית זאת בטעות - תקן את עצמך ולמד מטעותך", זה בהחלט נראה לי מופת של סבלנות וסובלנות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |