 |
(כל מה שכתוב כאן מתבסס על הספר של נקדימון)
ראשית כל, רבין אמנם היה המפקד במקום (לא בהתחלה. הוא עדיין לא היה מעורב בשלבים של פתיחת האש), אבל ישר מעליו נמצא אלון (שמונה להיות המפקד של כל האזור) וגם הרמטכ״ל בפועל ידין היה בתמונה. לדברים מסוימים (כמו ירי התותח. שבו רבין כאמור לא היה מעורב) התקבלו פקודות ישירות מבן־גוריון. אמנם אמצעי הקשר לא היו יעילים כמו היום, אבל כולם היו בתל־אביב.
צריך לזכור שההוראות שניתנו לצבא היו לדכא מרד. הדרישות שניתנו לאנשים באלטלנה היו להיכנע, ולכך הם סירבו לאורך כל היום. אנשי האצל אף תפסו שטח לאורך חוף תל אביב והחזיקו בו (עם שוטרים צבאיים משלהם וכדומה). וזה כבר אחרי חילופי האש וההתבצרות בחוף כפר ויתקין. אנשי האלטלנה אמנם רוב הזמן לא ירו אבל בחלק מהזמן הם ירו. אבל במקרים רבים נוספים (כולל לפני פרוץ האש) הם איימו שהם יירו.
דרך אגב, אנשי האלטלנה פרקו ממנה נשק בחוף תל אביב לאור יום מול בתי הקפה שבהם ישבו פקחי או״ם. כזכור חלק מתנאי הפסקת האש היו איסור יבוא נשק. גם אם הם היו מצליחים לפרוק את הנשק, לא לגמרי ברור מה היה אפשרי לעשות איתו.
גם לאחר הפגיעה באוניה (שטובעה, למרבה המבוכה, על ידי פגז אחד. פגז שנועד בכלל לטיווח) ולאחר שסוף סוף הם הניפו דגל לבן (לקח לבגין זמן להסכים להיכנע) המשיכו חילופי האש בחוף. כנראה בשל כך היה קשה להורות על הפסקת האש לכיוון האלטלנה. האש לא הייתה רציפה אלא התחילה ונפסקה לעתים.
רבין היה יכול להיות מעורב גם בכמה דברים אחרים באותו השלב: היו כל מיני מוקדי לחימה, לא רק האלטלנה עצמה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש