|
אני דווקא זוכר למה. אשמתי. אני ערכתי את הסקר, וכששקלתי את "החיטה" אמרתי לעצמי שהוא נופל על אותה משבצת כמו "אנחנו שנינו מאותו הכפר" ו"החול יזכור", וצריך לוותר על משהו. כמה ימים אחרי פרסום הסקר, טלי וישנה כתבה שדווקא את זה היא הכי אוהבת, והצטערתי שכחברת מערכת היא לא אמרה את זה קודם (אולי אני לא זוכר נכונה, אבל גם תוכנת הדואר לא זוכרת), כי הבנתי שהוא יחודי - הוא לא שיר שכול אישי שאומר "עצוב" אלא סוג של פילוסופי. חוץ מהמילים היפות, הלחן מבריק (חיים ברקני; הלחין כנראה הרבה שירים, רק שלושה התפרסמו; שלושה בולים.). הוא מהאחרונים להימאס.
|
|