בתשובה לאביר הקרנפים, 26/04/16 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתפללים לכל אחד לחוד, בסדר. אבל לא מצפים לכל אחד לחוד. אני לא מצפה לבריאות או פרנסה. גם התפילה לבנות את ירושלים ולהחזיר אליה את השכינה היא בשתי פעימות, אבל זו קומבינציה אחת. מה עוזר לנו בית מקדש בלי שכינה? הקומבינציה משיח-קיבוץ גלויות-בית מקדש-תחיית המתים היא הקומבינציה המפורסמת של אחרית הימים. יכול להיות קיבוץ גלויות בלי משיח אבל הוא לא קיבוץ גלויות של אחרית הימים, מן הסתם. העוצמה משמעותית, נכון, אבל איפה הראש בקיר? איפה שלוחי מצווה אינם ניזוקים? מתנחלים בחברון יודעים שהם בסכנת חיים ולא עוברים לבאר שבע. אחרי שהסטרומה [ויקיפדיה] טובעה על ידי צוללת בים השחור ועליה 700 מעפילים, מהם שרדו שניים, המשיכו יהודים לעלות מרומניה באניות. שנתיים אחר כך טובעה גם המפקורה [ויקיפדיה] ועליה למעלה מ 300 מעפילים, בודדים מהם שרדו. מקבל את התיקונים, תודה. עכשיו מסתדרים לי דבריו של רבי יוחנן המאוחר יותר, בעת שהנצרות כבר התפשטה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כן מצפה לבריאות או פרנסה. אתה יודע שאין הכרח שתקבל את שניהם, או אפילו אחד מהם. כך גם התפילה לבנות את ירושלים ולהחזיר אליה את השכינה. לכן אני טוען שהשאיפה לקיבוץ גלויות נפרדת מהשאיפה לביאת המשיח כמו שהשאיפה לבריאות נפרדת מהשאיפה לפרנסה. אין ראש בקיר. כמה אניות מעפילים טבעו, רבות אחרות לא. אם תבדוק סטטיסטית, תראה שרוב המעפילים הצליחו להגיע ליעדם. אותו דבר המתנחלים המסוכנים בחברון, כמה אחוזים מתוכם מתים? אפשר להשוות את זה עם אחוזי האבדות של מגורשי ספרד או של אותה עלייה מאתיופיה שציינת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |