|
||||
|
||||
דווקא המחוקק קובע כי אי ידיעת האיסור אינה מהווה פטור, מה שאומר שגם בלי מחשבה פלילית יש עבירה וענישה. ברור שלעניין זה הריגה שונה מביזה או אונס. שהרי מטרתו של החייל היא להלחם, ומצב לחימה בהכרח כולל הרג. חיילים חייבים לאמן בהרג, אבל אין שום הכרח לביזה ואונס. לכן קל מאוד לטעון שההרג נצרך כחלק מעימות אלים, בשונה מאונס שלא תוכל למצוא לו הצדקה חוץ מ''אני בהמה ולא שולט על עצמי''. |
|
||||
|
||||
אתה מתבלבל בין שני דברים. "אי ידיעת החוק אינה פוטרת" אומר שזה שאתה לא יודע שאסור לגנוב (למשל) לא פוטרת אותך מעונש אם גנבת. "מחשבה פלילית" אומר שאם אתה גונב ולא מודע לזה שאתה גונב אי אפשר להעניש אותך. למשל, אם מישהו הצליח לשכנע אותך שהחוק שאוסר על גניבה נמחק מספר החוקים וגנבת את המונה ליזה לא תקבל פטור, אם, להבדיל, מישהו הצליח לשכנע אותך שהמונה ליזה היא שלך ולקחת אותה לא תקבל עונש. או, במילותיו של המחוקק: "לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר" אתה מתבלבל בין הפעולה שנקראת "הריגה" שיכולה להיות חוקית לחלוטין, לעבירה הפלילית שנקראת "הריגה" שאף פעם לא יכולה להיות חוקית. האחרונה היא תת קבוצה של הראשונה. לא כל פעולה של הריגה היא עבירה על החוק, אבל כל עבירה על החוק של "הריגה" כוללת את הפעולה "הריגה". |
|
||||
|
||||
בנוגע לדבר הראשון לא אתווכח. הידע המשפטי שלי שואף לאפס. אני לא מתבלבל. אני רק מוחה על ההשוואה. לכאורה מדבריך ניתן להסיק כי בהכרח מעשיו של החייל נראים כעבירה על החוק, היות והשווית אותם למעשים שבכל מצב הם עבירה על החוק. |
|
||||
|
||||
גם מה שנראה כמו אונס יכול להתברר שהוא לא באמת אונס (אולי היתה הסכמה). בשביל זה יש בית משפט. |
|
||||
|
||||
אבל דיברנו על מעשה של אונס. לא על מעשה שנראה כמו אונס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |