|
||||
|
||||
איך משפרים- אני חושב שתיקון הנחיה 2.5 אמור לעשות את העבודה. ההנחיה הקודמת (כפי שהמשטרה הבינה אותה, איני יודע כיצד) היתה פרצה קוראת לגנב. הדרך בין המנעות מסנקציות על מעשה פלילי לבין השאה של צד בסכסוך לנצל את הפרצה הזו נראית לי קצרה וטבעית. סגירת הפרצה אמורה להשיב את הדברים על מכונם באורח מיידי ולבטל את חוסר האיזון הזה בסכסוכים משפחתיים. בהערת אגב, אני חושב שאתה מערבב בין מספר השקפות - "פמיניסטיות" (לא שאני מרגיש נוח לדבר בשמן, אבל לפחות מתוך העמדה שהן מציגות) - לא אמורות לכאורה להשתמש בנשק של תלונות שווא שמעמיד אותן בעמדת הקרבן. בדוק בעצמך באיזה אופן גרושותיהן של הגברים שאתה מכיר שהתלוננו נגדם הן "פמיניסטיות". האם יש נשים שעושות קריירה פוליטית מהטלת רפש בגברים? וודאי. זה חידוש. פעם רק גברים היו מטילים רפש בנשים, ולנשים לא היתה זכות הצבעה, שלא לדבר על פוליטיקאיות נשים. עכשיו יש, וביניהן יש צרות מוחין בדיוק כמו שיש אצל פוליטיקאים גברים. |
|
||||
|
||||
אני לא מעונין לתמוך בעמדת הקרנף כאן, אבל רק בתור תוספת אינפורמטיבית - גם מקרים שאני מכיר מראים שבשיחת טלפון אחת אפשר להעיף באחת גבר תמים וחף מפשע לאלתר מדירתו, על בניו בנותיו ורכושו ששם, למשך כמה חודשים. יתירה מזאת, השיחה הזאת זה בדיוק מה שמייעצים עורכי דין מסוימים לנשים שרוצות להתגרש לעשות, בלי קשר לעובודות שעומדות מאחוריה. |
|
||||
|
||||
האם מותר לשאול בכמה מקרים מדובר וקווים כלליים? (בלי פגיעה בפרטיות, כמובן) האם אתה יודע בוודאות שמדובר בעלילת שווא? האם אתה יודע בוודאות שהתלונה נבעה מעיצת עורכי הדין? (לא מדובר בהתקפה על דבריך - אני באמת לא יודע כמה זה נפוץ) |
|
||||
|
||||
כמו שאפשר לנחש, מדובר במקרים בודדים (מרחב מכרי לא כזה גדול). אני יודע שזאת עלילת שווא בודאות גבוהה. אני יודע שעורכת הדין יעצה כך ברמה סבירה. אם זה הגורם היחיד לתלונה אינני יודע, כי אינני בוחן כליות ולב. כמו שאני מקווה ברור, אני לא מתייחס לסטטיסטיקה הקטנה הזאת כאמת מדעית. אבל ההפתעה בהיתקלות בהתנהגות קיצונית כזאת אצל משפחות שנראו עד אז כנורמטיביות לגמרי, היתה גדולה. |
|
||||
|
||||
אתה חושב ששינוי ההנחיה לבדו יסתום את הפרצה שהתקבעה לא רק בהנחיה, אלא בפיקוח קפדני עד לדרג הנמוך ביותר על מנת לוודא שהדברים יתקיימו? יש במערכת יותר מדי גורמים, בעיקר בפרקליטות שרובה נשים שמקדמות בדיוק את המדיניות הזו, שבלי שינוי של ממש בהתנהלות בשטח עצמו, לא יחדלו ממעשיהם. אני לא מערבב. במחנה הפמיניסטיות יש מחלוקות עזות בנוגע לסוגי התנהלות שונים, וגם על זה דיברנו בעבר. אחת הדוגמאות היא האם פורנוגרפיה משחררת או משעבדת נשים. אבל אני חושב שיש "שם" קונצנזוס די ברור שהפמיניזם נחוץ כי הנשים היו, הינן ועודן קרבן, וצריך לגאול אותן מעולם המכביד והמרושע של הגברים. לצורך כך, להעמיד נשים בעמדת הקרבן עוזר מאוד לתעמולה. אני חושב שאתה נופל בפח של התעמולה הפמיניסטית. נשים חיו והיתה להם השפעה גם בלי זכות הצבעה. אפילו היה להן כוח לבחוש בקלחת הפוליטית. ואם אישה רצתה להטיל רפש בגברים, היא יכלה לעשות את זה בשלל צורות שונות. בעיקר דרך קהל שכנותיה הרכלניות, או דרך עדות שקר על כך שראתה אותו עושה דבר מסוים וכו'. נשים שמתאגדות נגד גברים זה לא רעיון חדש. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכן. הרי זו בדיוק מטרת ההנחיה- היא מסדירה את ההתייחסות של המערכת. אתה כנראה מכיר יותר טוב ממני את עולם הפרקליטות, אבל ידוע לי למשל שחוזר מנכ"ל משרד החינוך הוא קביעת מדיניות שאין אחריה עוררין. זה לא שמנהל מחלקת חינוך באיזו עיריה יכול להחליט להתעלם ממנו. יש לך הצעה טובה יותר? |
|
||||
|
||||
כאדם הגיוני החי בתוך עמו, אתה יודע את ההבדל בין הנחיות, חוקים ואכיפה. אין ספק שהגורם האנושי על כל מרכיביו משחק תפקיד נכבד במשחק הזה, וכל עוד יש כאן הרבה עניין פוליטי ותקשורתי, שינוי המדיניות להלכה, אינו בהכרח שינוי למעשה. את ההצעה שלי כבר נתתי - פיקוח הדוק וקפדני על כך שהשינוי במדיניות אכן מיושם ומתבצע בכל הדרגים. אני כן חושב שיש שינוי בתפישה הכללית של המצב. נראה לי כי השמאל - כולל הפמיניזם, עבר את נקודת השיא שלו, ומכאן ואילך דברים יחזרו לכיוון האיזון. בהכרח תנודות בקנה מידה שכזה לוקחות זמן רב, אם כי כשזה קורה, ההתנגדות לסחף חסרת תועלת. אבל אם נחכה עד שהגלים יעשו את שלהם, זה יקח עוד כמה שנים טובות, על חשבונם של אנשים רבים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמספיק מקרה אחד בו נאכפת ההנחיה החדשה ובו המעלילה תזכה לנחת זרועו של החוק כדי לשנות את ההצעות של כל עורכי הדין ב 180 מעלות. יכול להיות שעבור עורכי הדין אפילו אין צורך במקרה הראשון, אלא רק בוודאות הקרובה שכך יהיה. |
|
||||
|
||||
לא הייתי אומר שמקרה אחד מספיק כדי לשנות את ההצעות של עורכי הדין, אבל יספיק כדי להראות לנו שההנחיה לא השתנתה רק להלכה, אלא גם למעשה. מה גם שאין מדובר רק במתגרשות שמקבלות הצעות מעורכי הדין, אלא בבנות מכל גיל שמצאו בכך דרך מושלמת להכפיש, לספר לשון הרע, לקדם את עצמן או לתבוע פיצויים, מבלי לתת על כך את הדין אפילו במקרה שבו השקר יתגלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |