 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקישור שהפונז נתן לאקפלה של רונה קינן הזכיר לי אקפלה שרציתי לקשר אליה כבר עם פרסום המאמר. כשכתבתי אותו, שאלו אותי ממועדון מעריצי דני רובס בבית שלי האם דני רובס נחשב. התלבטתי אם אפשר להגדיר את המוזיקה או השירה שלו כרוק, ואמרתי שאם כן זה הרוק הכי רך שיכול להיות. השירה שלו היתה ועודנה מצוינת, אבל רכה. מצד שני, בשנים האחרונות הוא מבצע בהופעות את מחר הוא יחזור אקפלה, וזו שירת רוק קשה. עוד אחד שפלירטט עם הרוק, למרות שיותר חושבים עליו כזמר זמר עברי, או פולק רך, הוא אריק סיני. למשל סיבה טובה, כמובן בשעה שכזאת, אבל הכי טוב עכשיו. ולסיום פינתנו, זמרת הזמר העברי המובהקת דורית ראובני תמיד החביאה בתוכה רוקרית, ופעם אחת הוציאה את זה בצורה מרשימה: קח כל מה שאלוהים נותן (עם שמעון גלבץ שלנו!). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקרדיט מגיע לאריק, לא לי. הקשר היחידי שלי לרונה קינן זה שפעם (פעם) היתה לי חברה שהיה לה קראש עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי! בערך (היתה פעם ידידות חטופה עם מישהי שלפני כן היה לה סוג של קשר אינטימי עם קינן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפונז: "זה היה בערך בתקופה שהפסקתי ללכת לדוקטור שפיצנוולד" ירדן: "היי, גם אני הלכתי לדוקטור שפיצנוולד, בימי ראשון" הפונז: "בתשע בבוקר, אבל בדיוק הפסקתי כי..." ירדן: "הוא התחיל לקשקש על ריבוי אישיות" הפונז: "ואיך האינטרנט מאפשר להחצין אותם" ירדן: "קריפי" הפונז: "לא יודע, אני חושב שיש בזה משהו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד הרבה דברים על הקשר ההוא, אבל ידידות חטופה רחוק מלהיות אחד מהם. אני לא אתפלא אם רונה קינן השאירה שובל ארוך של לבבות שבורות בביצה התל אביבית. _______ וחוץ מזה, אתה רומז שמערכת האייל היתה מוכנה לשלם את משכורת העתק שהיא נותנת פעמיים לאותו אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בעצם העורכים המוזיקליים ביום הזיכרון לא משמיעים את "מחר הוא יחזור"? הוא צריך להיות קלאסיקה - טוב, קלאסיקת-משנה - של היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. נראה שלי ששירי יום הזיכרון עברו כבר את הקנוניזציה. כבר לא מוסיפים שירים חדשים. לגבי השיר הספציפי הזה, המילים לא מעידות על מות הגיבור, להפך. אני לא ידעתי על הרקע לשיר ולא תפסתי אותו כשיר שכול אלא כשיר המתרחש על רקע צבאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי על השאלה, אבל פתחת רדיו ביום הזיכרון בשלושת השנים האחרונות? אני לא באמת יודע מה האחוזים, אבל אני אופתע אם יותר מחצי מהשירים שמושמעים בכל שעה נתונה הם שירים שהיו בקנון לפני עשר שנים (ואם יותר מ-70% הם שירים שאני מכיר בכלל, FWIW). "את פרי גנך" הוא דוגמה מובהקת לשיר שנוסף לקנון לאחרונה. מעבר לזה, נדמה שלעורכים נמאס מהקנון, והם מנסים לגרד מהגורן ומהיקב שירים שירעננו את היום. אם אפשר, אז חדשים. גם תמת השכול כבר לא מחויבת. אם השיר מדבר על מוות, יופי, אבל גם זה לא חובה. מספיק שהשיר לא יהיו ממש עולץ... יחסית, "מחר הוא יחזור" יושב מצוין מבחינת המילים, כי אפשר בקלות לחשוב שהוא כן מדבר על מוות, עם שמו הרשמי, עם השם דה-פקטו שלו "באדמה", ועם המידע החוץ-שירי על מי הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנה ''צעיר לנצח'' המתורגם ע''י ח''כ לפיד ממילותיו של דילן כיכב. לא יודע למה הוא נתפס כשיר אבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בדיוק ההיפך משיר אבל, מי שנפל בקרב לא צריך המלצות מאף אחד איך להיות צעיר לנצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, אתה אכן צודק. לא הקשבתי לרדיו בלפחות שלושת ימי הזיכרון האחרונים. זה מסביר לי למה האמירה שלך היא כזו הפתעה עבורי. לפחות כן הבחנתי בתנאי המספיק של שיר ''לא עולץ''. אבל הבחנתי בכך בשידורים אחרי פיגועים ולא ביום הזיכרון עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו התהוות של קלאסיקות: בשנות הדוקטורט שלי בקליפורניה, הייתי מקשיב באוטו יחסית הרבה לתחנת רדיו מקומית של רוק קלאסי, שהשמיעה את החשודים המיידיים - הסטונז, הנדריקס, האיגלז, הדורז, לד זפלין, האחים אולמן, וכו'. חלפו יותר מ-15 שנה, ואני שוב בארה"ב (שנה בבוסטון), מקשיב באוטו לתחנת רדיו מקומית של רוק קלאסי. מסתבר שלרשימה הצטרפו פרל ג'ם, הרד הוט צ'ילי פפרז, ועוד כמה להקות שבניגוד לאלה מהרשימה הקודמת, אני זוכר אותן עולות לגדולה. איך הזמן עובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אריק סיני, אז אם ברוס ספרינגסטין היה בא אלי ושואל איזה שיר בעברית הכי נשמע כמו שיר שלו הייתי ככל הנראה בוחר ב- ''שמועות על גשם'' | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |