|
||||
|
||||
אוקיי, אז עזה לא ריבונית לפי הגדרתך1, אבל אתה מקבל שיש "גוף ששולט בשטח ומנהל מדיניות חוץ ובטחון עצמאית"; ואני מוסיף שהדבר העיקרי שמונע ממנה להיות ריבונית-לפי-הגדרתך הוא מדיניות החוץ והביטחון העצמאית שהגוף ששולט בה מנהל. מסכים? 1 שאני לא משוכנע שהיא הכי מוצלחת שאפשר, אולי נדבר על זה תיכף, אבל אני מסכים שהיא לפחות סבירה. |
|
||||
|
||||
עזה לא ריבונית ועצמאית לפי ההגדרה המילונית1. יש גוף עם שליטה מסויימת בשטח שמנהל מדיניות חוץ וביטחון עצמאית. אני לא יודע מה מונע ממנו ליפוך לריבוני ועצמאי. זה משחקים במה-היה-קורה-אילו בהן כל אחד יכול לטעון כל דבר, אף אחד לא יכול לשכנע אף אחד, ולא באמת מקדמים את הבנת המציאות. אין לי בעיה להסכים שזאת אחת מהאפשרויות. 1 שבהנתן המחסור בהגדרה חלופית לא ברור לי למה היא בכלל נתונה במחלוקת. |
|
||||
|
||||
גם טענתך לאי-ריבונות נסמכת על "מה היה קורה אילו", לא? אני מצטט: "אם השלטונות ירצו לעשות משהו (להקים תחנת כח, להקים נמל, להקים שדה תעופה, להקים צבא....) בניגוד לדעתה של ישראל הם לא יצליחו". אז אני חושב שאם הם ירצו מספיק (לא יודע על צבא, אבל נמל או שדה תעופה) - ולמשל, יתנו לזה עדיפות על פני מדיניות תוקפנית כלפי ישראל - הם כן יצליחו. |
|
||||
|
||||
מבחינת המבנה של המשפט, כן, מדובר על טענת "מה היה קורה אילו". מבחינת עצם הטיעון, לא, מדובר על טיעון אחר. יש הבדל בין הטיעון: "אילו תעזוב אבן היא תיפול כלפי מטה" לבין הטיעון: "אילו לאבן היו כנפיים היא היתה עפה מערבה" למרות ששתיהן בנוייות באותה צורה. אם הם יתנו לנמל תעופה עדיפות על פני תוקפנות כלפי ישראל - יצליח או יכשל - זה כבר לא יהיה אותו "הם". |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון במילים ״מדיניות תוקפנית כלפי ישראל״? אם הם לא יורים טילים והחמאס עושה מאמצים למנוע ירי של טילים על ידי ארגונים אחרים, האם זה אומר שאין מדיניות תוקפנית כלפי ישראל? תמיד נוכל לומר שאנחנו רואים בחמאס כאחראי לכל מה שקורה ברצועה ועל כל טיל שמצליח ארגון מתנגד לחמאס לירות, אנחנו נגיב נגד החמאס. אתה מניח שהמדיניות שלנו היא שאנחנו רוצים לאפשר לחמאס לבנות נמל, שדה תעופה ומתקנים לייצור חשמל; רק תוקפנות החמאס מונעת את זה. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שכרגע הם לא יורים טילים, אבל כל המאמצים מופנים להתחמשות והכנות לסבב הבא, כולל יצור טילים וחפירת מנהרות. |
|
||||
|
||||
התחמשות אינה פעולה התקפית. גם אנחנו מתחמשים. יותר מכך; כל האמצעים שציינת, אינם יכולים להכריע אותנו. הם כנראה באים להרתיע אותנו וליצור סוג של מאזן הרתעה. כך גם הטילים של חיזבללה. |
|
||||
|
||||
האם באמת אינך מבין את ההבדל ? האם לא ברור לכל שברגע שיצאנו מכל שטחי עזה בהתנתקות אין לנו שום תביעה לשטחים האלה, ומבחינתנו המצב יכול להישאר כך ואין לנו שום עניין לתקוף אותם? האם לא ברור לך שאם יפרקו את נשקם וישבו בשקט לא תפול שערה משערות ראשם ? האם לא ברור לך שהם יודעים זאת היטב, כפי שהכל יודעים זאת ? האם לא ברור לך שהם אוגרים את הנשק בפרוש כדי לעורר אי יציבות שתשנה את המצב ע"י שימוש בנשק הזה ביוזמתם בדרך כלל ע"י תקיפת ישובים אזרחיים, ואפילו מצהירים שבדרך זו הם "מתנגדים לכיבוש"1, ואילו אנו מתחמשים כדי לקדם תוקפנות שלהם ולהרתיעם מלתקוף אותנו ? האם זה לא מובן מאליו שהם הצד התוקפן ? מדוע אתה מיתמם ? 1 זכותם "להתנגד לכיבוש", כלומר לתקוף יישובים שלנו, מגובה, למרבה האבסורד, ע"י חלק מחברי הפרלמנט בכנסת שלנו, שנהנים ממשכורת שמנה ומכל זכויות חברי הכנסת, בעוד שמקומם הראוי הוא בבית הכלא. |
|
||||
|
||||
לגבי כל השאלות שלך, ממש לא ברור לי. אינני מיתמם. המדיניות שלנו היא לחנוק אותם במידת האפשר. נכון, הטענה היא שאם לא נעשה את זה הם יתחמשו. בלי להתייחס לאידאולוגיה, אינני חושב שמטרת ההתחמשות שלהם היא להשמיד את מדינת ישראל ולהקים מדינה איסלמית במקומה. אני מעריך שאם החמאס היה מגיע להסכם ולהתנהלות משותפת עם הרשות הפלסטינאית, היינו דואגים לבצע איזה חיסול מאד חשוב ולחמם את הגזרה. עשינו את הדברים הללו כבר. בדברים שלי אין שום קשר לטיב שלטון החמאס והמוסריות שלו. |
|
||||
|
||||
למה לנו לחנוק אותם במידת האפשר ? בוותרנו על השטח, איזה אינטרס שלנו יש כאן ? לו באמת פרקו את נשקם והיו מוכנים לשבת בשקט, האם אכפת היה לנו שיהיו להם עשרות נמלי ים ונמלי אוויר לתועלת תושביהם ? נהפוך הוא. אולי הם היו אז יכולים לספק את צרכי עצמם מבלי שנצטרך לספק להם חשמל בחינם. הגישה שלך חסרת כל היגיון לחלוטין, ואיני יודע אם באמת אינך מבין את שאלותיי או שאתה עושה עצמך כלא מבין. |
|
||||
|
||||
נראה לי שפספסתי את כוונתך בפסקה: "לגבי כל השאלות שלך, ממש לא ברור לי". בקריאה קודם היה נדמה לי שאתה אומר שאינך מבין את שאלותיי אבל עכשיו הבנתי שכוונתך שאינך מסכים עם כל התרחישים שאני מתאר בשאלותיי. כלומר, לדידך גם אם החמס יודיע על כך שהוא מפרק את נשקו ואין לו עניין לא עכשיו ולא בעתיד בתקיפה שלנו, אנחנו ננסה בכל זאת "לחנוק" אותו ואף לתקוף אותו בחיסולים ממוקדים וכדומה. לכן יש למחוק מהפרוטוקול את המשפט האחרון בתגובתי הקודמת. אבל תחילתו נשארת רלוונטית. כלומר, יש להאמין לחמס שלא יוותר על "המאבק" ועל "שחרור אסירים" בדרכים אלימות. אין שום סיבה לא להאמין לו בנקודה זו, ואפילו הבחירה של האמנה שלו שמציבה כמטרה את השמדת היהודים בעתיד אינה מקרית, ולכך הוא חותר. כמו כן ההערה שלך על "הסכם להתנהלות משותפת עם הרשות הפלשתינית" אינה מעשית. מדובר בשתי רשויות שמתחרות ביניהן על שליטה, ולולא אנחנו וה"תאום" החמס היה מחליף מזמן את הרשות גם ביהודה ושומרון. בכל מקרה עניין ההסכם ההיפותטי הזה ביניהם לא קשור כלל בדיון שלנו. מבחינתו על החמס להודיע שהוא מפסיק לתקוף ולתכנן התקפות כנגדנו חד צדדית כשם ששרון הודיע על יציאה מעזה באופן חד צדדי. אם ייעשה זאת לכל ברור, חוץ מאשר לך, כנראה, שלא נתקוף אותו ולא נחנוק אותו אלא נשמח שבחר בדרך זו. |
|
||||
|
||||
לא דיברו על פעולה התקפית אלא על ״מדיניות תוקפנית כלפי ישראל״. נניח לרגע בצד את חפירת המנהרות, שזו פעולה התקפית לכל דבר, פעולה המפרה את ריבונותה של ישראל ולכל הדעות נועדה אך ורק על מנת לרצוח אזרחים ולחטוף חיילים ישראלים. אף אחד משכנינו המצוינים ואוהבי הבריות לא רוצה ליצור מאזן הרתעה. אנשים שיוצרים מאזן הרתעה עושים את זה בכוונה לשמור על השלום. חמאס שומר לעצמו את הזכות לפעול נגד ישראל, לירות עליה טילים מפעם לפעם ולנסות ללא הפוגה לשלוח מחבלים שיפגעו בה ובאזרחיה. אם כן, אין לחמאס שום רצון בשלום. לכן ההתחמשות לא נועדה לשמור על השלום, כי אם לשמור על היכולת של חמאס להמשיך לפגוע בישראל, באם ינסו למנוע ממנו את אפשרויות הפגיעה. כך היה מאז ההתנתקות ועד היום. |
|
||||
|
||||
אתה גם קורא את מה שאתה כותב? נכון שחפירת המנהרה פוגעת בריבונות שלנו. אנחנו בכלל לא פוגעים בריבונות שלהם? לא פוגעים בריבונות של הרשות? אה שכחתי, אין להם ריבונות. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על הגדה או על הרצועה? |
|
||||
|
||||
אתה מערבב. טענת שחמאס לא מנהל מדיניות תוקפנית. הראיתי לך שהוא מנהל מדיניות תוקפנית. אז אתה אומר שאנחנו פוגעים בריבונות שלהם, אבל גם אם יש פגיעה כזו, היא תוצאה ישירה של התוקפנות שלהם. אתה לא מצפה מאיתנו לשבת בשקט ולהירטב מגשם של רקטות, או לחכות עם פרחים לכל היפים והאמיצים שיגיחו מן המנהרות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |