|
המשפט כלל: "... זה חלק מהמהות של ארה"ב, של מקסיקו ושל היחסים ביניהן". כמשפט שלם הוא נכון ומדוייק. הוא לא אומר שום דבר שיפוטי על ארצות הברית, בטח לא שיש לארצות הברית "מהות מופלאה"1 מסוג שהוא, ועל אחת כמה וכמה בטח שלא שיש למישהו "מהות נבזית"2.
המשפט "בסביבה ובתקופה שהשיפוטיות כלפי ישראל משחקת תפקיד כל כך מרכזי" הוא חידתי בעיני.
אני חושב שהניסוח של המשפט השלם הוא מאד מוצלח משום שהוא מתאר את המציאות בדיוק כמו שרציתי לתאר אותה, וכמו שאני חושב שהיא מתקיימת. קצת קשה לי להתנסח בצורה שתמנע ממי שקורא חצאי משפטים, ומטבל את הפערים בהשלמות תוצרת בית, מלא להבין את מה שאני כותב. אני מודה שאם הייתי יודע שזה יקרה הייתי מתנסח אחרת. לא יודע איך, אני לא מבין את החוקיות שגורמת לך להחליט: "על שתי המילים האלה אפשר לדלג", ו"אולי כדאי לטבל את התגובה הזאת בכמה מילים שלא נכתבו בה". אולי בפעם הבאה אני אשקול להוסיף הבהרה. משהו כמו: "אזהרה: על מנת להבינה יש לקרוא את תגובה זאת במלואה. תגובה זו לא מכילה את מה שלא כתוב בה. תגובה זו לא מתייחסת, בין השאר: להפלות, לקיומו של אלוהים, לנישואי הומוסקסואלים, לצדק שבמעשי ישראל בעזה, לתבונה בקניית זהב, לשירה מודרנית, ליכולתיו של מוטי ארואסטי כשחקן כדורסל ו/או לפול פוט".
1 אני לא חושב שיש לארה"ב, או לאף מדינה אחרת, "מהות נפלאה" 2 היחידים שהייתי שוקל לייחס להם מהות נבזית הם החמאס. אבל זה לדיון אחר.
|
|