|
||||
|
||||
הירידה המשמעותית בתופעת הסכינאות החלה הרבה לפני תקרית החייל. המופלא אינו הירידה בה אלא דווקא התמשכות התופעה הזאת שבה הערבים משיגים בעיקר הרג של עצמם. נראה שלמרות המאגרים הבלתי צפויים של המטורפים אצלם, הם בכל זאת מצטמצמים. את פצוץ האוטובוס אני מייחס לקטגוריה אחרת שאינה יזמה של בודדים, אלא פעולה מתוכננת כנראה של החמס. כזכור גם בימי ''צוק איתן'' היה דבר כזה בתל אביב ופעם אחת בלבד, כי בנתונים הנוכחיים אין ביכולתם לעשות יותר. |
|
||||
|
||||
דווקא המטען באוטובוס והדיווחים על מספר פיגועי הנפץ שנמנעו בחודשים האחרונים, כל אלה מהווים חיזוק לטענה לפיה היה חשש רציני מכך שהמחבל החזיק על גופו מטען נפץ. |
|
||||
|
||||
אני לא התייחסתי בתגובתי למניעי החייל אלא לנושא הירידה בתופעת הסכינאות. אשר לאפשרות שהחייל חשש שעל גופו של המחבל מטען נפץ, המטען באוטובוס ודיווחים מאוחרים יותר על פיגועי נפץ שנמנעו לא יכלו לשמש חיזוק לתיאורית החשש הזה כי החייל לא יכול היה להיות מודע לאשר יקרא בעתיד. |
|
||||
|
||||
החייל מודע יותר מן האזרח להתרעות ולאפשרויות שיש במצב. לנו כאזרחים יש בדרך כלל מודעות למה שקורה בפועל. לכן אם מחבלים מתפוצצים על ימין ועל שמאל, נחשוש מפיצוצים כשם שאנו חוששים מדקירות ודריסות. החייל המשרת במשימות יומיומיות, מקבל הנחיות בנוגע להתרעות על פיגועי נפץ, או מכיר מקרוב (פחות או יותר) את המקרים בהם נמנעו פיגועים שכאלה. לאחר מעשה, לנו כאזרחים ניתנת האפשרות להבין כי אכן היתה כוננות לפיגועי נפץ, בדרך אותה ציינתי. |
|
||||
|
||||
הודעה של החמס ובה פרטיו של המפגע מאשרת את הניחוש שלי לעניין הקטגוריה אליה שייך מקרה הפיצוץ באוטובוס. בפרוש לא החלטה מקרית של יחיד אלא ארוע מתוכנן. |
|
||||
|
||||
דווקא אירוע הדקירה אתמול הזכיר לי את העובדה ש''אינתיפדת הסכינים'' באה בעצם אל סופה הצפוי. כך אמשיך לסבור גם אם יהיו אירועים ספורדיים דומים מידי פעם בעתיד פה ושם. |
|
||||
|
||||
זה עדיין לא הופך את המצב לחמים טעים ונעים, בייחוד כשפיגוע ספורדי כזה קורה במרחק מאתיים מטר מהגן של הבת שלך. |
|
||||
|
||||
החיים לא בכל חמימים טעימים ונעימים, והעובדה שיש לנו פצוע קל מידי שבוע צריכה להתבטל בדאגותינו לחלוטין לעומת הרוג ביום בתאונות דברים ומספר גבוה יותר בתאונות אחרות וממספר גבוה עוד יותר של מיתות שלא בעת בגלל מחלות קשות. חבל שהרגילו אותנו לחשוב שדווקא הבעיה הראשונה היא זאת שיש לה פתרון מוחלט ועלינו דווקא בגללה להדיר שינה מעיננו עד שהפתרון הזה יימצא. אני גם חושב שעצם החשיבה המעוותת הזאת כשהיא באה לידי ביטוי באמצעי התקשורת מחזקת ומלבה את התופעה. |
|
||||
|
||||
תאונות דרכים ולא תאונות דברים |
|
||||
|
||||
אני מבין כאב את הדאגה ומקווה ששערה מראשה לא תפגע אף פעם. לא יודע למה אבל חשבתי על מה שכתבת במשך היום. הגעתי למסקנה שהייתי שמח אם התודעה התל אביבית והגוש-דנית. התודעה החמימה, הבטוחה הטבורית והמנותקת תצטרף לרחשי הלב והחששות של אזרחי עוטף עזה, יהודה ושומרון, ירושלים, הגליל העליון ורמת הגולן. לא כדי לדפוק ססמולנים (כנראה שרוב גוש דן לא ססמולנים ואולי גם אתה לא)- אלא כדי לחיות בצורה מוחשית יותר את הפחד מהערבים. את ההבנה החסרה מול מה אנחנו מתמודדים כאן, במזרח התיכון. אדם רוצח אדם אחר ומסכן את חייו כדי למות שאהיד ולספק את שנאתו. הטירוף מפחיד וצריך להפחיד. פחד הוא מניע מצויין. פחד הגון יכול להביא אנשים למעשים החלטות ועמדות פרקטיות. בעיני ההתעלמות וההדחקה התלאביבית האטומה מסוכנים יותר מהמפגע הבודד. |
|
||||
|
||||
לדבר על התודעה התל אביבית המנותקת אחרי האינתיפדה השנייה זה כמו להתלונן על התודעה הניויורקית המנותקת במילניום החדש. האייטיז כבר לא כאן, לידיעתך, תתקדם. |
|
||||
|
||||
באייטיז לא היו הפגנות שמאל שבהם נאסר להניף את דגל ישראל כך שלניתוק ולטמטמת התל אביבית העכשווית אין עבר ובטח שלא עתיד. רק סילוף אמת וניתוק יכולים להביא יהודים להפגין בארצם בהנפת דגלי אוייב וללא דגל מדינתם. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה כשתל אביב חוטפת גם היא טילים ופיגועים, היא עדיין נשארת אצלך בועה מנותקת וחמימה. אולי אם היית יוצא מההכללה הפשטנית והבנאלית של ''תל אביב שווה ניתוק שווה שמאל קיצוני שווה אנטי-ציוניות'', היה אפשר לדון במציאות ולא בפלקט שאתה מחזיק אצלך בתודעה. |
|
||||
|
||||
כי היא מנותקת ובועתית מטיבה. אני קצת מכיר את התפיסה והלך הרוח התל אביבי (וגם את הניו-יורקי) שמאמין שהוא במרכז העולם ולכן השאר פחות חשוב. קל לדבר על מסירת שטחים כשאתה הכי מרוחק מטילים, שבחי''ם הקו הירוק וצמוד לים. בטח אם אתה צורך כלי תקשורת מיינסטרימיים או רחמא ליצלן את הביטאון האנטישמי. טוב שיש בועה שלא תבין שאני נגד בועות רק שאני לעומתך לא עיוור לנזקים וסכנות שנגרמים מבועתיות יתר. תל אביבי רואה שבחי''ם באתר בניה או בחומוסיה במקרה הטוב אם אתה מבין למה אני מתכוון. בשורה התחתונה רק בבועה התל-אביבית אפשר לפגוש ביהודים שאוסרים על יהודים להניף דגל ישראל. מעשה שלא ייתכן באף עיר אחרת. |
|
||||
|
||||
או, שכנעת אותי על ידי זה שהצהרת שהיא ''בועתית מטבעה''. שזה תקף כמו לענות ''ככה''. היא בועתית רק בעינייך. אין בכלל דבר אחד שנקרא ''תל אביב'', זאת עיר שמורכבת מהרבה מאד אוכלוסיות וגוונים. בראת לך איזה דמון פרטי שאתה משליך עליו את כל צרותיך. ונדמה לי שגם בחיפה היו כמה הפגנות ודגלים שלא מקובלים עליך. |
|
||||
|
||||
כל עוד לא ביקשת הוכחות לקיום בועה כמנהג האיילים הכל בסדר. אסביר בדרך שאולי תגרום לך להבין. צאצאי הנמר גדלו וגדלים במקום הרבה יותר בועתי מתל אביב. סוג של חממה אטומה ודי מבודדת. הם לא מבינים את דרכי הכרך הגדול ובורים גדולים בכל הנוגע לסכנותיו ומנהגיו. תפקידי כהורה הוא ללמד ולחשוף אותם בדרך בטוחה לעולם שמחוץ לבועה שהם מכירים. גם תל אביב היא בועה. בועה שלא קשורה לדמון פוליטי אלא אקלים תרבותי חברתי שונה משאר ערי המדינה. בתוך הבועה התל אביבית קיים מגוון (מבורך) ומתירנות של דיעות, אוכלוסיות ומנהגים ולכן נמשכים לבועה התל אביבית גם יהודים אנטי-ציוניים. תל אביב מספקת להם הגנה ואפשרות לפעול בשקט תעשייתי. בעיר הגדולה לא אכפת שהשכן יראה אותך מניף את דגל הרשעות הפלסטינית. בעיר הקטנה (שלא לדבר על העיר הקטנה המרוחקת או הכפר והמושבה) המעשה עלול להסתיים בשיניים שבורות וחרמות חברתיים וכלכליים. לאחר שלא הסכמת שתל אביב היא בועה אציין שהתקשורת היא בועה שמתקיימת בתוך הבועה התל אביבית ומכאן הניתוק המוחלט מרחשי ורצונות הרחוב (ומפלתם הכלכלית). כדי להקל עליך לתחזק את הדמון הנמרי אציין שאם הטומטומים היו מנסים למנוע ממני בכוח את הנפת דגל המדינה הם היו חוטפים מהר וחזק. לא בגלל שהם מניפים את דגלי הרשעות אלא בגלל שהם מנסים לסתום את הפה בכוחניות כמנהג המחנה הטוטליטרי. נכון שהבנת? |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי בירושלים יש לא פחות יהודים אנטי-ציוניים מאשר בתל אביב. ותתפלא לגלות שגם תושבי תל אביב, חלקם מבקרים במקומות אחרים בארץ וחלקם, שומו שמיים, אפילו נולדו גדלו וחיו במקומות אחרים שנים ארוכות. בלקסיקון שלי גם שיניים שבורות משתייכות לסתימת פיות כוחנית ואלימה. איך זה בלקסיקון של הבועה הקטנה שלך? |
|
||||
|
||||
התקדמות בלתי צפויה! משמח שהבנת את הבועתיות התל אביבית. ולגבי האנטי-ציוניים שבציון, עד כמה שידוע לי לפעמים האיכות או ההשפעה יותר חשובים מכמות האנשים. המשפט האחרון שלך מדגים את עמדת ההסבר המטורללת של מחנה השמאל: יוצאים נגד המדינה ומגייסים התנגדות בחו"ל מסרסים את ידי הצבא והממשלה מלפעול בנימוק ש... יש בחו"ל התנגדות. הלקסיקון שלך מיוצר בסין ע"י עובדים מבצלם. כשמישהו שמונע בכוחניות מאחר להביע את דעתו זוכה בתגובה כוחנית אפשר לתאר את התגובה כסתימת פיות? יש לך דמגוגיה בצבעים נוספים? |
|
||||
|
||||
אחרי שני משפטים הפסקתי להבין את התגובה שלך ואת הקשר שלה למה שאמרתי. וכל פרשנות שאני מנסה לתת לה מציפה כל כך הרבה אנשי קש, שנראה לי שחבל אפילו להתחיל להבעיר אותם. איש בבועתו יחיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |