|
||||
|
||||
שאפו! מהתגובות שאני מקנא בכותב על שלא אני כתבתי אותן. חובה רק לציין שגולדבלט באמת לקח את זה רחוק, והעונש מגיע לו. אבל- וזה נושא הדיון- לא השיימינג הציבורי לנצח. נראה לי שגם צקצוקי הלשון וזעקות ארגוני הנשים הם חלק מאותו "דיל" חברתי. |
|
||||
|
||||
השיימינג שנובע מפסיקת בית המשפט או מעצם החקירה יתרחש בכל מקרה במידה מסויימת. הרדיפה המאורגנת ושלילת זכויות העבריין לאחר ששילם את חובו לחברה נובעות מתחושת הפרת אמון ציבורית ובמקרה של ארגוני הנשים מבטיחות רווח פוליטי ששכרו בצידו. האמון העיוור או האמונה שהנאורים מצויידים בסט ערכים משופר הם הבסיס לכל. האומנים זוכים לאמון הציבורי בזכות התקשורת. כאן אחזור למה שחשוב בעיני בפרשה. מניעה שנובעת מאחריות ומודעות. חשוב להבין את מימדי החסינות המוסרית שמספקת התקשורת. התקשורת מודעת לדיל העתיק ומכירה עשרות אם לא מאות סיפורים כאובים לא פחות אך בכל זאת, שומרת בקפידה 1 על פרטים שידועים לכל מי שמחובר לברנז'ה. את הבונוס שקוטפים אמנים מתוקף מעמדם התקשורת הפכה לסוד מדינה. ציפר שהעז וכתב על הטאבו לאחר שכבר הסתכן באהדת השרה הורחק בכרטיס אדום. האמון והאדרה שמספקת התקשורת המתרפסת בפני הקבוצה המיוחדת של "אנשי רוח" הם שמביאות נערות חינניות ששואפות להגיע לפסגה לפעול בשום שכל. הם שמלכתחילה יוצקים בלב ההורים אמונה שבקולטורה מביאים כבוד. חלקם יסכים, גם היום לאחר איבגי וגולדבלט בן אמוץ ואחרים, לשלוח את הפרח שגידלו ללימודי משחק בכיתת אומן של הכוכב הזה או אחר. אני טוען שלא רק שלכוכב הממוצע בתעשיית הבידור והאומנות אין יתרון מוסרי על האינסטלטור הממוצע אלא שסביר להניח שהוא הרבה פחות אמין, יציב בנפשו או כזה שיעמוד בפני פיתוי לנצל אמון שנתנו בו. את האמון, מספקת התקשורת. במקרים שבהם המידע הפנימי זלג התקשורת הופכת את הסיקור לצהוב ופוסחת על הדיון העקרוני בנורמות המקובלות בתעשיה. הסרת הטאבו התקשורתי הוא הפתרון האפקטיבי ביותר לבעיה. בדקתי, אף נערה לא חולמת להתחתן עם אינסטלטור. 1. כדי לזכות באייטמים אחרים וגם מתוך אמונה כנה שהם פשוט גדולים מהחיים. 2. האומנים משמשים בפועל כתחליף לכוהני דת. קבוצה שמהווה אוטוריטה למוסרי והנכון. |
|
||||
|
||||
רגע של עברית: "בשום שכל" = "בתבונה, בהיגיון". |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שחלק מהדרישה לשיימינג לנצח, ובאופן כללי לענישה מעבר למה שהשופט גזר, נובעת מהתחושה שהענישה שהשופט ו/או המחוקק גזרו קלה מדי. |
|
||||
|
||||
אז אולי צריך לעשות שיימינג לשופט ולמחוקק? |
|
||||
|
||||
אני חושב שפמיניסטים עושים ללא הרף שיימינג לשופטים ולמחוקקים, יותר מלעברייני מין. אמנם לא שיימינג חריף עד כדי קריאה לחרם ציבורי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהם משתמשים יותר מדי בשיימינג, ללא פרופורציה או בקרה כלשהי, בלי קשר לזהות קרבן השיימינג ולמעשיו. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שהתחושה הציבורית נובעת מזווית הסיקור התקשורתית. יש אמנים שהתקשורת הופכת לבני אלים ויש כאלה שלא תהסס להפוך לבני השטן. לציבור הרחב שאינו בקיא בפרטים ברוב המקרים אין דרך לדעת אם נעשה צדק. בפועל התקשורת בוחרת קורבן, מבצעת תחקיר, מעמידה לדין ומספקת גזר דין שמשמעותו לא תמיד פחותה מזו של בית המשפט. הסיבה שעורכי החדשות ישנים טוב בלילה כי בניגוד לשופטים אינם נושאים בנטל האחריות הציבורית. מה תעדיף- להיות מואשם בבית המשפט או להיות מואשם ע"י התקשורת? |
|
||||
|
||||
גם שופטים1 ישנים טוב בלילה כי הם לא שמים קצוץ. _____________ 1 כמו עדנה ארבל, מרים נאור, אהרן ברק, ועוד כאלה שהשחיתו את הצדק ואת המדינה. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שאתה בעד לקיחת החוק לידיים |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שאחיך לקוח של עובדות מין. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שאתה מעריץ של דיקטטורים משופמים. |
|
||||
|
||||
אתה שם לב שאתה התחלת, כן? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |