בתשובה לאריק, 14/04/16 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסרים אפשריים: - שהנתקפות נחשבות, כלומר, שיש נורמה ציבורית שאינה מבטלת את שעבר עליהן אלא מוקיעה עברייני מין. - שהן אינן צריכות לפגוש אותו שוב במדיה על צורותיה השונות, מפגש המהווה לפעמים טריגר לנסיגה והדרדרות ופגיעה בהליך שיקומן של הנפגעות. האם זכותו להחזיק במעמד ובמקצוע אותו ניצל לתקיפה, עולה על זכותן לשיקום? - שגיבור תרבות (קידמת הבמה) אינו יכול להיות אנס / תוקף קטינות. - שהנורמות השתנו והרחקתו מהציבוריות היא ביטוי נוסף לחוסר קבלת עבריינות מין כלגיטימית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה רגשית את הטיעון השני שלך, אבל בעייתי מאוד להסתמך עליו כאמת מידה. בבואי לענות לך ולחפש דוגמאות נוספות, אני נתקלת במעגליות טאוטולוגית - אי אפשר להביא כדוגמה עבריינים אחרים שפגעו מאוד באנשים (למשל, מעלו בכספם או שפכו עליהם חומצה או שהכלב שלהם תקף מישהו בגלל רשלנות) כי עבריינות מין היא יוצאת דופן. למה היא יוצאת דופן? כי היא לא דומה לפגיעות אחרות, וחוזר חלילה. היתה פעם שחקנית שפניה נפגעו בגלל נשיכת כלב של חברים (היא תבעה אותם וזכתה). דמייני שהכלב היה שלה והוא נשך מישהו אחר - האם היית אוסרת עליה להמשיך ולשחק כדי למנוע פגיעה נוספת מהנפגעים ממנה, שפניהם הושחתו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |