בתשובה לאריק, 29/03/16 15:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רק הערה לשונית: הפועל "לגור" מציין במקרא הפיכה לגֵר במקום כלשהו, כלומר תושב זמני ובפרט כזה שאין לו אדמה משלו. גר=זר ("גר הייתי בארץ נכריה"). כך למשל "וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ כנען", "ויהי רעב בארץ וילך איש מבית-לחם יהודה לגור בשדה מואב, הוא ואשתו ושני בניו", "ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי כבד הרעב בארץ כנען", "ויאמרו: האחד בא לגור וישפוט שפוט?". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. להיות גר באניות נשמע לי ניסוח מפתיע. אבל יש לי גם שאלה לשונית. האם קל לשלול את האפשרות ש"יגור אניות" משמעותו "יפחד מאניות?" לפחות זה מסביר את היעדר הבי"ת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסוק בהקשרו מדבר על השבטים שלא באו להלחם עם דבורה וברק, וכך נאמר שם: גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן, וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת; אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. לא נראה מכאן שמדובר על פחד. פירוש "דעת מקרא" מציע שהיו מבני דן שהשתקעו בערי החוף האמוריות והשתלבו בפעילות הימית של האמורים. זה יכול להסתדר גם עם הגרות וגם עם האניות, אם כי נשאלת השאלה האם דבורה היתה מתארת כך את השבט כולו בגלל חלק (מן הסתם לא מאד גדול) מאנשיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |