בתשובה להפונז, 20/03/16 14:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממייסדיה? ארקדי דוכין התבכיין ברדיו כשבנאי בקושי נגמל מבכי בעריסה (טוב, אני קצת מגזים אולי, אבל בנאי נכנס כבר לתוך סצינת בכיינות קיימת). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, שניהם נתפסים אצלי בצורה מאד שונה. גם צורת השירה שלהם (שעליה הדיון) מאד שונה. ארכדי סובל ב"אני זקוק לך", אבל הוא לא נרפה או רופס בשום שלב. ודאי שלא מאנפף. והוא גם הרבה יותר מחוספס, מה שמשדר יותר אותנטיות. בשיא השפל, הוא צועק כמו חיה פצועה, כמו שאמר ירדן. אביתר בנאי, נייר זכוכית דרגה 0 יותר מחוספס ממנו. אולי בהגדרות שלך גם ג'ניס ג'ופלין בכיינית, אצלי לא, אני מדבר על סגנון אחר לגמרי. מבחינתי דוכין הוא יותר ג'ופלין, בנאי הוא יותר הווארד וולוויץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |