 |
אין לי תשובה פשוטה. לפי איזה שהוא צירוף של הכישורים שהוא הפגין במהלך חייו, הערכים שהוא מדבר בשמם והאופן שהוא פעל בהתאם להם, הנסיון הרלוונטי שהוא צבר בחייו, האמון שהוא משרה עליך והיכולת שלו לתפקד במערכת הפוליטית הנתונה (עם השחקנים הנתונים).
אחת הבעיות, לדעתי, בשיטת השלטון האמריקאית היא שאין תפקיד שמכשיר אדם להיות נשיא ואין תפקיד בו אדם יכול להוכיח לציבור שהוא יהיה נשיא טוב. בישראל שרים וחברי כנסת נחשפים לחלק גדול מהתפקידים של ראש ממשלה, והציבור נחשף לתיפקודם כראשי ממשלה עתידיים. אם מחר, חס וחלילה, יקרה משהו לראש הממשלה, יש עשרה אנשים שיכולים לקחת את מקומו עם זמן חפיפה מינימלי, אנחנו יודעים את השמות שלהם ויודעים, פחות או יותר, איך הם יתפקדו. אותו הדבר מתקיים ברוב הדמוקרטיות (ובלא מעט דיקטטורות). בארה"ב זה לא קיים. מה שעושים סנטורים, מזכירים, חברי קונגרס, מושלים ואפילו סגני נשיא לא דומה במקצת למה שעושים נשיאים. קל היה להסיק מתפקודו של שרון כשר וחבר כנסת איזה מן ראש ממשלה הוא יהיה, שום דבר בתפקודו של בוש כמושל טקסס לא רמז לאיך הוא יתפקד כנשיא. המצב הופך להיות חמור יותר כהמועמד לנשיאות נבחר רק לקראת הבחירות, מה שלא מאפשר לו לעמוד בראש המנגנון המפלגתי ומונע ממנו להוכיח יכולת תיאום עם חברי מפלגתו (שלא לדבר על תיאום עם מפלגה אחרת), וחמור שבעתיים כשמערכת הבחירות נמשכת למעשה לאורך שנתיים, מה שמונע מהמועמדים לעשות משהו שיכול להוכיח לנו שהם ראויים להיות נשיאים חוץ מלהיות במערכת הבחירות. לא נראה לי הגיוני במיוחד לבחור נשיא לפי היכולת שלו בעימותים טלוויזיונים ו/או כישורי השנור שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש