![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ועכשיו שמתי לב שגם בסיום של I Guess That's Why They Call It The Blues, שהוזכר בדיון שלנו, מופיע מהלך הרמוני דומה מאד (וחוזר שלוש פעמים). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למעשה המהלך הזה חוזר בכל כך הרבה שירים במוזיקה הפופולרית, שיש אפילו קטע סטנדאפ שלם שמוקדש לתופעה: |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נחמד מאד. תודה. אבל בסוף הקטע הסטנדאפיסט חוטא בדמגוגיה מוזיקלית: המהלך ההרמוני של torn, let it be, no woman no cry וכו' זהה למהלך ההרמוני של פכלבל רק בשלושת האקורדים הראשונים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
והנה מש-אפ של let it be עם no woman no cry. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הנחתי שהוא לא מושלם (האוזן המוזיקלית שלי לא טובה מספיק), אבל זה מצחיק (-: | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |