|
||||
|
||||
ברור - כי בתי עסק פרטיים בתוך העיר כבר עכשיו מחוייבים להסגר בשבת על פי חוק! לא אמרתי "כפייה שעשו חרדים", אמרתי כפייה דתית. מי הכופה זה לא משנה - המשנה הוא שהכפייה היא על רקע דתי. |
|
||||
|
||||
זה לא על רקע דתי, אלא על רקע מסורתי, ואמוציונאלי - שכן מסעדה פתוחה ביום כיפור פוגע בהם. באותה מידה אתה יכול להגיד שאיסור ההתערטלות בציבור הוא חוק דתי. גם אלמלא היו מחוייבים להסגר על פי חוק, חלק גדול מהעסקים היה נסגר - בין אם המעביד ובין אם העובד - לא עובדים ביום הזה. זה חוק רווחה, ואינו בהכרח חוק דתי. |
|
||||
|
||||
כשאני אומר שאי-קיום תחבורה ציבורית או קניות בשבת פוגע בי, אני מתכוון לפגיעה אמיתית: בנוחות החיים, באיכותם, וגם בעלות הכספית (אני צריך לקחת מונית ולא אוטובוס, למשל). אני מבין איך פוגעת בחרדים תחבורה ברחובות שרוב תושביהם חרדים ומסכים לסגירת רחובות כאלה בשבת. אבל איך לעזאזל פוגעת ברגשותיהם מסעדה על חוף הים בהרצליה שפתוחה בשבת, בתשעה באב, או ביום כיפור, אני לא מסוגל להבין. הרי אף חרדי לא יראה את המסעדה הזו פתוחה, ובתוך תחום היישוב שלו הוא ירגיש שבת / תשעה באב/ יום כיפור כהלכתו. אז מה זה משנה? באותה מידה תוכל לטעון שיש לאסור הגשת אוכל בשעות היום בזמן הרמדאן בשל פגיעה ברגשות המוסלמים. |
|
||||
|
||||
מפריע להם. אני חושב שזה בעיקר מפריע לדתיים הציונים. באשר לחרדים, אני חושב שהם לא יכולים לתפוס את הרעיון שמישהו יגדיר עצמו יהודי ויצדיק חילול שבת. נראה לי שעצם הרעיון הוא שפוגע, אבל לא פעילותה של מסדעה, שאגב, כן פעולות בשבת. בקשר לתשעה באב - זה חוק מדיני (אני חושב שגם יום כיפור, אבל לא בטוח) שבדומה ליום הזכרון או יום השואה, החוק הזה על סגירת חנויות הוא יוזמה של הציונים כמו של הדתיים והחרדים. באשר לאוטובוסים - אני חושב שאלו הסכמים עם הרשויות המקומיות, ובכל מקרה, זו תחבורה ציבורית. |
|
||||
|
||||
את האמת, אני באמת חושב שאיסור ההתערטלות בציבור הוא חוק דתי. עד היום טרם שמעתי טיעון ראציונלי סביר בעדו. זה לא שאני מחכה לרגע שבו אוכל לצאת במערומי לרחובות (אין לי שום כוונה כזו), וזה לא שאני מודע לסיכון שבכל מיני אנשים ואנשות שמראה חיצוני זה לא הצד החזק שלהם, שיחליטו פתאום להפגין בראש חוצות את הבטחון העצמי הבלתי מבוסס בעליל שלהם - אבל החוק הזה נטול כל סיבה הגיונית. אם טינקרבל רוצה להסתובב ברחוב ערומה, למה לא לתת לה? |
|
||||
|
||||
יותר מאשר חוק דתי, נראה לי שזהו חוק "מערבי". עבור האדם המערבי (כן, הוא נוצרי לרוב) עירום פומבי הוא בגדר כמעט-טאבו. לא גידלו אותנו לרוץ ברשות הרבים בדדיים/אשכים מקפצים, והאיסור הזה להרגשתי הולך אחורה מעבר לפוריטניות לשמה. יש פה המשך של הבושה הטבעית, ותיעול שלה לכדי איסור חברתי. אפשר להגיד שהרבה שבטים אפריקאיים חסרים את הבושה הזו, ואפשר לשאול למה היא מופיעה דווקא אצל המערביים. זה יכול להיות מוסבר באקלים ובזמינות המלבושים (עור מול בד), בין היתר. |
|
||||
|
||||
ואגב, לגבי טינקרבל, אני לא חושב שהפנטזיה שלך כל כך רחוקה מהמציאות. אז בשביל הבדל של פיסת בד אחת, חבל להטריח את כל הציבור להסתובב במצב חשוף :-) |
|
||||
|
||||
לא פנטזיה ולא חצי פנטזיה. אני מאותו חלק מהציבור שמוצא את הצהרותיה של הכוכבנית (''אני חושפת את הציצים שלי כי יש לי את זוג השדיים הכי יפים במזרח התיכון'', אאל''ט) מופרכים עד כדי גיחוך. אם כבר, חבל לי שלא הכניסו אותה לכלא בגין אותו חוק. היה חוסך לכולנו כל מיני הופעות מבישות ביותר מידי סרטים וסדרות טלוויזיה. |
|
||||
|
||||
כאן אני מסכים איתך - טינקרבל היא כמו יידישקייט. במנות קטנות יש כאלה שיאהבו את זה, אבל מינון יתר גובל בטעם רע :-) |
|
||||
|
||||
יש לינקים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |