 |
|
 |
||
|
||||
 |
ונשאלת השאלה כמה מתוך הוצאות המו״פ ממומנות ע״י ממשלת ארה״ב. לא מעט. זה איכשהו מצטרף לנוהג לשתף ממשלות בהוצאות ובהפסדים אבל לגבי הרווחים- השוק החופשי קדוש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה באמת? על מה אתה מתבסס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם גרף יפה (של נתונים משנת 2008) שבה הנתון של ארה"ב הוא 50% לעומת 0.7% של ישראל. כותרת הגרף: ההוצאה הממשלתית על מחקר רפואי (כחלק מההוצאה הממשלתית הכוללת למחקר ופיתוח). באופן כללי אין שם כמעט נתונים על ארצות הברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחדד את מה שצפריר כתב: הגרף והמאמר עוסקים בהוצאה ממשלתית למחקר רפואי. אני מניח שזה כולל מחקר באוניברסיטאות ובבתי חולים. מה שאתה כתבת עליו, לפי הבנתי הוא הוצאה ממשלתית על מחקר ישיר של חברות התרופות. אולי העמודה שיש בגרף כוללת גם חלק כזה, אבל אנחנו לא יודעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהדף הזה עושה רושם שכלום לא הולך לחברות התרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. חברות התרופות משתמשות במחקרים של nih לפיתוחים שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חששתי שעל זה אתה מדבר. על זה אין קייס. האקדמיה ומכוני המחקר במודע מפרסמים מחקרים ותוצאות לנחלת הכלל1, ומוסכם על כולם שכולם יכולים לעשות בזה שימוש, בכלל זה מסחרי, ואפילו שימוש לרעה (כימאים המסנתזים סמים סינתטיים). ואכן, כולם עושים בזה שימוש, לא רק חברות תרופות מרושעות. אפשר לנסות לסדר אחרת את הכלכלה העולמית ואת מקומה של האקדמיה בה, אתה מוזמן להציע הצעה מפורטת. 1 לצד המצאות שהאוניברסיטאות משכילות למסחר אותן בעצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מתלונן על שהאקדמיה ומכוני המחקר מפרסמים מחקרים ותוצאות לנחלת הכלל. זה טוב ושימשיך. הבעיה היא אם חברות התרופות מעמיסות את המחקרים שהן לוקחות מרשות הכלל על מחיר התרופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם מחקרים וניסויים שחברות התרופות צריכות לעשות גם כאשר יש להן ביד תוצאות של מחקרים מהאקדמיה? נדרשת לא מעט השקעה כדי להפוך תוצאה של מחקר לתרופה. מעבר לכך: לפעמים הרעיונות לא מתקבלים בחינם וחברות התרופות צריכות לשלם תמלוגים לממציאים מהאקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה כוונתך ב''להעמיס מחקרים על מחיר תרופה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ״להעמיס״ היא ז׳רגון חשבונאי. נכון יותר להשתמש במילה ״מתמחרות״. כיצד מסבירות חברות התרופות את התמחור הגבוה של התרופות? עלויות הפיתוח. העלויות מאד גבוהות אבל גם הרווחים מאד גבוהים ולכן חברות התרופות מואשמות ב״תמחור יתר״. מאשימים אותן שחלק מהוצאות הפיתוח לא הן שילמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמחור בפועל תלוי בעיקר בשוק - כמה חברות הביטוח מוכנות לשלם, כמה עולות תרופות מתחרות. נראה לי שעניין ההוצאות על מו"פ הוא red herring. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די ברור שכשהחברות מדברות על הוצאות הפיתוח של תרופות הן מדברות על ההוצאות שלהן ולא על עלויות הפיתוח של כל טכנלוגיה ומחקר שתורם בעקיפין. זה בלי קשר לשאלה אם הטענה הזו נכונה ומצדיקה את המחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברות מנסות להצדיק את המחיר הגבוה. מדוע כשדובר או לוביסט של חברת תרופות מדבר על עלויות פיתוח גבוהות, הוא אינו כולל גם מה שקרוי עלויות מוחצנות-שהחברה הנל׳ אינה משלמת או מקבלת השתתפות במימון און פטורים ממס וכד׳? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה שהחברות מנסות להצדיק את המחיר הגבוה בדבר מלבד מנגנון השוק. ואליאנט מקרה הקיצון, אבל כך כל התעשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שאריק כתב, אתה צודק שחברות התרופות מנסות להצדיק את המחיר הגבוה בעלויות פיתוח ולא בחוקי הביקוש וההיצע. מתוך תגובת ארגון פארמה ישראל לכתבה השנייה בסדרה של לינדר גנץ: "חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות עולות כסף ולא מעט. מכשירי MRI, מאיצי חלקיקים, רובוטים ותרופות, שפיתוחם לוקח לעתים כ–20 שנה בהשקעות בסיכון גבוה של מיליארדים. במקביל, נדרשות החברות להשקיע כ–20% מהרווחים במו"פ עתידי כדי שגם בעוד 20 שנה יהיו תרופות חדשות ומתקדמות." (ברור שקורא זהיר מראש לא צריך להתייחס ברצינות רבה מדי לטענה כזו. המחירים של כמעט כל מוצר של חברה פרטית נקבעים לפי חוקי הביקוש וההיצע, אבל משום מה הציבור הרחב נוטה לראות בזה משהו לא מוצדק, ומחפש הצדקות מתחום העלויות. ואז עיתונאים מגלים אנומליות בקשר בין עלויות למחיר, מציגים לציבור, והציבור כועס; מחאת המילקי היא דוגמה מפורסמת, אבל זה קורה המון במדורי צרכנות, עם מוצרי מזון, קוסמטיקה, אופנה, וכו' וכו' מוצרים שאין למחירם היבט מוסרי כמו עם התרופות. ואז החברות צריכות להגיב, והן יודעות את נפש בהמתן; הן לעולם, לעולם, לא יאמרו "המחיר נקבע לפי ביקוש והיצע, כך זה תמיד וזה בסדר גמור, אתם לא חייבים לקנות."1 בצר להן הן יתנו איזה הסבר מפותל על מכס, עודפים מקומיים וזמניים, סדרות ייצור וכאלה. מי שעמד על דעתו יגחך בצד ולא ינסה אפילו להצדיק או להפריך את ההסבר הזה, כי ברור שזה הסבר שנועד להמונים הבורים. אבל זאת הערת צד. למחירי התרופות יש היבט מוסרי, החברות במידה מסוימת הן נאשמות בדיון הציבורי. אם הן בוחרות בהסבר עלויות הייצור, ראוי לתפוס אותן במילה ולבקר את ההסבר, כפי שאתה עושה. אז אני חוזר לביקורת שלך.) אם התגובה המצוטטת מייצגת, לא ברור לי מה אתה רוצה. הרי אין כאן תחשיב מפורש ומפורט. הם לא אומרים כמה כסף זה כל פריט, כמה הסה"כ, כמה עולה לפתח תרופה, ומה כל הדברים שצריך כדי לפתח תרופה. הם מונים דוגמאות לדברים שהחברות מוציאות עליהם, ובאופן די טבעי לדעתי לא מונים דברים שהחברות לא מוציאות עליהם. 1 איך יאמרו כך, וכל הפרסומות שלהן מנסות לומר לנו שאנחנו כן חייבים לקנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסנטימנט של הציבור מוצדק, במידה מסוימת. אין כאן באמת שוק חופשי לגמרי - רווחי החברות נסמכים במיגה רבה על הגנות הפטנטים שהן מקבלות מהמדינות. אם מתח הרווחים שלהן חורג בהרבה מהמקובל בענפים אחרים, אולי יש מקום לצמצם את תקופת ההגנה, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שהסנטימנט של הציבור מוצדק על פניו בהקשר לתרופות. בהקשר למוצרי צריכה סתם (מילקי), זה מעניין. לכאורה, כמו שאמרתי, טפשי מצד הציבור לחפש הצדקות למחיר. זו נקודת המפגש בין הביקוש להיצע לדעת החברה, והצרכן יכול פשוט לא לקנות ובכך לנסות להוריד את נקודת המפגש. זה כנראה לא יועיל בכלום במוצר המוני. הוא יכול להתאמץ קצת יותר ולנסות לקרוא בפייסבוק לעוקביו ''אל תקנו, כך נוריד את נקודת המפגש''. אבל אם הוא אומר בפייסבוק ''אל תקנו, המחיר לא מוצדק בעלויות'', ויש לו קייס משכנע-לכאורה, זה כנראה מצליח לשכנע יותר אנשים לא לקנות. זה שהחברות לא מרשות לעצמן לנפנף את הטיעון הזה, מפעיל עליהן סוג אחר של לחץ להוריד מחיר, כנראה אפקטיבי לעתים קרובות. כך שהנימוק הלא-רציונלי על פניו הופך, בסופו של חשבון ובגלל פסיכולוגיית ההמונים, לפעולה רציונלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים ייתכן מקרה שבו יש רווח עודף, ולחץ "מוסרי" יכול להוריד את המחיר גם ללא שינוי ארוך טווח בביקוש ובהיצע. הקוטג' היה דוגמה טובה: אוליגופול, אמנם עם שחקן דומיננטי, שמכר את המוצר ברווח גדול בחסות ההגנה מייבוא. לחץ על חברה אחת הכריח אותה להוריד את מחיר המוצר ובעקבותיה הלכו האחרות. זה התאפשר מפני שהמוצר לא היה חיוני לגמרי וגם מפני שהיתה אלטרנטיבה אצל המתחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני טוען שהנימוק המוסרי היה נכון מלכתחילה ולא רק שימושי בעקיפין) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין שתי התגובות הורדת את המרכאות מ''מוסרי'', וזה לא עוזר לי להבין את כוונתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך. בסופו של דבר העובדה המכרעת היא שיש לחברות הללו רווחי עתק. רציתי להפריך את הטענה שהמחירים הגבוהים נובעים מעלויות הפיתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הטענה המרומזת היא שאמנם המחיר נקבע לפי היצע וביקוש, אבל עלויות גבוהות ותשואה לא מובטחת גורמות להיצע להשאר נמוך לאורך זמן. והשורדים מצפים לתשואה גבוהה על ההשקעה המסוכנת. (למרות שסביר יותר שאתה צודק ויחצני חברות התרופות מנהלים בעצם דיון סוציאליסטי מתקדם מהסוג של ''זה רק בשביל שאתה ככה בחור נחמד - ואללה לי זה עולה יותר'') |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |