בתשובה להאייל האלמוני, 10/03/16 14:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סטגדיש! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנת שאני אוהב את יצירותיו כאומנות כדאי שתבטל את הסטגדיש לפני החיוב. המסר בשיר הספציפי והמאוד בינוני שקנה את תהילתו ועוינות המחנה מוצלח מאוד מפני שהוא מדוייק, בועט, שוחט עדר של פרות קדושות ולא שם קצוץ בדיוק כמו החמישיה או ניקוי ראש. אותי זה הצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הוא לא. ואם לפרט: הוא לא מדוייק. הוא לא בועט. הוא לא שוחט שום פרה קדושה. הוא שם קצוץ על עדר הפסאודו-אינטלקטואלים הבכיינים להבדיל מהחמשיה וניקוי ראש. והכי חשוב - הוא פשוט לא שיר. סתם טוקבק עם שורות חתוכות בלי שום הגיון (כמו התגובה הזאת) וניקוד (שהתעצלתי להוסיף). בטמקא מפרסמים שלושים טובים יותר כל יום. גם אותי זה מצחיק - קצת מצחיק וקצת עצוב - אבל מסיבות אחרות לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחיטת פרות שנשחטו כבר לפני ארבעים שנה היא לא יותר מהתעללות בגופה. מה לזה ולמקוריות והנועזות של שתי הדוגמאות שהזכרת. על השאר ענה היטב האייל הלירי. הסטגדיש על כנו נשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל השתנה כך שהפרות האלה אפילו לא נולדו לפני 40 שנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |