|
||||
|
||||
תודה שסיפרת, אלון יקר. זוכרת את הפוסט ההוא. כותבים וממללים, ולא יודעים שבאותו רגע מתהפכים חיים של אדם אחר. אני מקווה שהחתכים יגלידו מעט-מעט, שיהיה אפשר לשאת אותם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |