בתשובה להפונז, 28/02/16 10:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלי להיכנס לטענה עצמה - אני לא חושבת שההבדל העקרוני כאן נעוץ במספר השעות עם הילדים אלא במידת הריחוק/אינטימיות שמתאפשרת בתוך הסיטואציה המשפחתית. אמרה לי לא מזמן מישהי שגדלה בקיבוץ, שבכל שנות ילדותה מעולם לא ראתה את הוריה בפיג'מה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני היא ראתה את כל בני כיתתה בפיז'מה. וזה עוד לפני שאמרנו שיש עוד כמה ביטויים וצורות ליצור אינטימיות, מלבד פיז'מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שתתקיים אינטימיות נדרשת נוכחות, תשומת לב ועוד ויטמינים הכרחיים שהלינה המשותפת מנעה מהילדים. אפשר להאכיל תינוק בחלב אם מבקבוק אבל אז לא מדובר בהנקה. אפשר לחבק ילד בכפוף לשעות מסויימות ולפי תנאי התקנון ואפשר לתת לילד להירדם בידיעה שאבא או אמא או שניהם יגיעו אליו תוך שניות במקרה הצורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז? ילדים נותנים זה לזה המון דברים, אבל לא ממש אהבה וחום מהסוג ההורי. פגיעה באינטימיות וביחסים הבלתי אמצעיים עם ההורים משפיעה על זה ויוצרת חסך מסוים. זה ממש אלמנטרי בעיני. להבהיר: זה לא אומר שהחסך גורם לפגיעה באופן קריטי, או בלתי הפיך. זה גם לא אומר שתוצאות החסך תמיד שליליות. זה גם לא אומר שרע לחוות חסך, כל חסך שהוא. אלא פשוט שהיה סוג של חסך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא ברור, לילדים יש קשא אינטימי עם ההורים, ועד כמה שזכור לי, פעמים רבות ההורים הם אלה שלוקחים את הילד לבית הילדים ומשכיבים אותו לישון. אני מסכים ששינה נפרדת יוצרת חסך מסוים (טריויאלי), אבל אני לא בטוח שיחסית לחסכים האחרים שנגרמים לילדים בסביבה של היום זה נורא כמו שמציגים את זה. אני אתן דוגמה אגב, לפחות לצורה לבדוק את הדברים בצורה כמותית: אם היינו רוצים להשוות ילדי לינה משותפת לילדים של היום, צריך הרי להסתכל על סטטיסטיקת התוצאות. חלק מהסטטיסטיקה הזאת, למשל, היא ילדים שגדלים במשפחות מתעללות, שברור מאליו שמשפיעות בצורה הרסנית על הילד. בשיטה שבה חלק ניכר מהחינוך של הילד הוא לאו דוקא בביתו הפרטי, יכול להיות (זאת ספקולציה לצורך הדיון) שהתופעות החריגות האלה מצומצמות עד נעלמות. אז אולי החסרונות של השיטה המשותפת/ממצעת הנ"ל ברורים כשמשווים אותה לתוצרים מעל הממוצע של השיטה הנוכחית1, אבל השוואה הוגנת היא לראות איך זה משפיע על ההתפלגות כולה, כולל מקרי הקיצון. כשאני חושב על המתודה הקיבוצית כולה, אפשר להכליל את זה גם לתחומים אחרים. הקולקטיביזציה גורמת להתכנסות למרכז (בכל מיני פרמטרים), על חסרונותיה אבל גם על יתרונותיה. בקיבוץ אין מובטלים חסרי בית מצד אחד, אבל חריגים מצד שני גם הם יכולים להיתקל בקשיים בין רצונותיהם הלא קונפורמיים (להיות אמני מיצג, לעשות דוקטורט, ללמוד בחו"ל, לייסד סטארטאפ, להאכיל את הילד חלב עיזים אורגני שנסחט תוך ברכה לשמש ומלמול מנטרה מעצימה) לבין הדרישה לציית לכללי הקהילה. 1 ומי מאיתנו לא חושב שהחינוך שהוא נותן לילדיו הוא מעל הממוצע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה מאד תלוי בהורים ובקיבוץ (ונראה לי שיש כאלה, אולי פחות, שגדלו מחוץ לקיבוץ). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |