|
||||
|
||||
סלחו לי על הנחתת הפתיל לקרקע העולם האמיתי, אבל הפסקה האחרונה שלך הזכירה לי שאגד חיפה מציבה לאט לאט בתחנות לוחות אלקטרוניים שאומרים עוד כמה דקות יגיע איזה קו. רמת הדיוק בינתיים לא משהו, אבל משתפרת. יופי, באמת נורא רציתי שיהיו כאלה, לפני עשר שנים. עכשיו להוציא על זה כסף, ולא מעט מן הסתם? כשלשני שליש מהנוסעים יש אפליקציה שנותנת את זה, וחברי השליש הנותר יכולים לשאול את הראשונים? |
|
||||
|
||||
ומה עושות הספתות שנוסעות באוטובוסים? וכל השאר? כולם ישאלו את בעלי הסמארטפונים, שלא ברור אם באמת יש להם את האפליקציה? לדעתי זה שדרוג מבורך. |
|
||||
|
||||
עוד עשר שנים יהיה להם גם קישור ל waze והדיוק ישתפר. אגב, בלוחות הזמנים של מטרופולין ואגד זמני הנסיעה קבועים למשך כל היום (או לפחות זה היה המצב עד לפני כמה שבועות), כך שמי שמסתמך עליהם חושב שמשך הנסיעה לת"א בשעה 8:00 בבוקר אינו שונה מ-8:00 בערב. |
|
||||
|
||||
במקום הלוחות, ועבור מאותגרי הסמארטפון - כהשלמה לאפשרות לשאול שכנים לתחנה שיש להם סמארטפון - חשבתי שאגד יכולה למכור מכשירים פשוטים שיודעים להתחבר לאינטרנט וג'יפיאס ופשוט להציג את מה שיודע להציג השלט, עבור התחנה הקרובה למכשיר. בטח צריך להיות זול. אבל אולי לא? תהייה טכנולוגית: יש בשוק מכשירים חד-ישומיים שכאלה1 (עבור איזושהי אפליקציה)? בלי לחשוב יותר מדי, נשמע לי שאפשר לחשוב על מיליון דברים שזה טוב בשבילם, אבל משום מה זה לא שוק גדול, אם בכלל. ואם צריך להקים את התשתית התעשייתית רק בשביל אגד, זה כבר לא יהיה זול. אבל אפילו אם לא זול, זה לפחות טריוויאלי לשימוש. 1 טלפון חכם טיפש. [1'] One trick phoney.
|
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למשהו כזה? |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לשאול על הלוחות שאגד מציבה, נכון? לא על החפיץ שאני מציע. כן, משהו כזה, רק עם גרפיקה הרבה פחות יפה, ועם פחות מידע, שזה אולי דווקא טוב. |
|
||||
|
||||
אה, אתה מתכוון לחפיץ נייד יעודי. למיטב ידיעתי אין כאלה יותר. היום הרבה יותר זול לפתח ולייצר "מחשב נייד" עם איזה סוג של לינוקס חינמי (מן הסתם אנדרויד) שכל מה שאתה צריך לעשות זה לפתח את מעטפת התוכנה שתסתיר את הגישה למערכת ההפעלה ותאפשר גישה רק לחלק היעודי. עלות הייצור ההמוני של מכשיר כזה בטח לא תעלה על 200 ש"ח ליחידה, לזה צריך להוסיף איזה, נגיד, 300 ש"ח לשנה לגישה לרשת (על מנת להתעדכן במיקום האוטובוסים). הפער בין זה למחיר של טלפון סיני-חכם נראה לי זניח לעומת הפער במה שאתה מקבל. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהבנתי, הנייד-פלוס-לינוקס-מינוס-יכולות שאתה מציע הוא משהו יותר יקר וחזק מטלפון סיני חכם, או פחות? אני רוצה פחות. אם זה יכול להיות יותר זול מטלפון סיני חכם, כדי להתאים לחסרי טלפון חכם מטעמי מחיר, יופי. אם זה לא יכול להיות יותר זול, אני עדיין רוצה שזה יהיה יותר טיפש, כדי שזה יתאים לחסרי טלפון חכם מטעמי קושי עם טכנולוגיה, וכדי שזה יהיה יותר עמיד. הרי כל מה שצריך זה כפתור הדלקה וכיבוי, וצג פסיבי. אין לי כמעט ספק שמבחינת מערכת הפעלה, הכי כדאי אנדרואיד או לינוקס ולכבות מה שלא צריך (אולי לא צריך לטרוח לכבות, ממילא הוא לא יכול לקבל קלט מהמשתמש. אבל אולי כן צריך, כדי להקטין סיכון להתקפות). במחיר 500 ש"ח אולי כלכלי לאגד להשאיל כאלה תמורת פיקדון על חלק מהמחיר. אם להכליל ליישומים אחרים, אם היישום דורש מסך מגע, אולי כבר אין טעם משום בחינה במשהו פחות מ-full fledged טלפון חכם. אם היישום לא דורש את זה, וגם אם הוא כן דורש יותר מיישום אגד - נגיד, כפתור אחד עד שלושה לקלט - נדמה לי שיש על מה לדבר. זה שבפועל אין כאלה, ואין פסי ייצור לכאלה, אומר שאני כנראה טועה ואין על מה לדבר. |
|
||||
|
||||
כנראה שהוא קצת יותר זול וקצת פחות חזק (אבל זה תלוי). כמובן שהמחיר תלוי בכמות, אם אין לזה פוטנציאל לשיווק המוני המחיר יכול לעלות בהרבה מאד (מאד). אני לא חושב שמספר הלקוחות הפוטנציאלים הוא מספיק גדול. טכנופובים לא יתקרבו למכשיר כזה לא משנה כמה פשוט הוא יהיה, לרוב הצעירים שאינם טכנופובים כבר יש טלפון סלולרי (החזקת מכשיר כזה וטלפון סלולרי הרבה פחות כלכלית מהחזקת טלפון סלולרי שמסוגל לעשות את אותו הדבר). כל מי שנשאר לך זה אוכלוסיה של אנשים מבוגרים שמתקשים לתפעל חפיצים. מבחינת הממשק, אתה חייב לפחות כפתור ''להדליק'' ו''לכבות'', אחרת רק הבטריה יכולה לשלש את העלות. אני מניח שצריך משהו לבחור בין כמה תחנות קרובות ואולי גם לפלטר קווים מסויימים, בלי זה השימושיות של חפיץ כזה היא די מוגבלת. |
|
||||
|
||||
התקווה שלי היתה שיהיה מספיק ביקוש גלובלי למכשירים ''דומים'' כדי כן לאפשר ייצור המוני שישרת אפליקציות שונות, למרות שכל אחת דורשת קונפיגורציה אחרת של חומרה. השטן הוא במה זה ''דומים''. שוב, הייתי חושב שיש יישומים שאינם דווקא לאוטובוס שבהם זה יהיה אטרקטיבי גם לבעלי סמארטפון, בגלל העמידות. סתם דוגמה מונפצת בשניה, מגדיר דגים בזמן אמת לצוללנים. בעצם, מה שמבטיחים לנו כבר שנים, שעל מכשירי חשמל גדולים יהיה מסך אינטראקטיבי לשליטה על המכשיר, ובטח אוטוטו זה באמת יהיה, זה סוג של מה שאני מבקש. |
|
||||
|
||||
עד כמה, באופן כללי, חשוב לדעת בדיוק את זמן ההגעה של אוטובוס לתחנה? נראה שיש נטיה להפוך חידוש מסעיר לצורך חיוני, כש"רוצה" הופך ל"צריך, עכשיו". |
|
||||
|
||||
לא לכל אחד ולא בכל מצב של המתנה לאוטובוס, אבל לאנשים מסוימים בחלק מהמצבים יש בזה תועלת מעשית. אם יותר מקו אחד מגיע לתחנה, זה יכול להשפיע על ההחלטה האם לקחת קו פחות טוב שמגיע קודם (לא תאמין לאיזה גרנולריות של אופטימיזציה בהחלטות האלה אני אישית מגיע בנסיעה לעבודה בבוקר). אם תדירות האוטובוס נמוכה, ואני מגלה שהאוטובוס הבא רחוק, אני יכול להחליט לקחת מונית, להתקשר להודיע שאאחר, להחליט ללכת ברגל ליעד הקרוב או לתחנה אחרת, ועוד ועוד. וגם תועלת רוחנית: יש אנשים שקבלת התרעה של דקה על הגעת אוטובוס היא מה שיאפשר להם לקרוא בנחת ספר. |
|
||||
|
||||
אני מסופק בעניין התועלת הרוחנית בכמה מישורים. הראשון הוא שאני לא בטוח עד כמה העלת את זה בחצי דבדיחותא. השני שלא ברור אם באמת הידיעה שהאוטובוס יגיע בעוד 10 דקות באמת משחררת את התודעה להתרכז בקריאה ולא להמשיך להביט שמאלה בתקווה. השלישי, שקשור בשני, היא שההרגל להיות תלוי בטלפון ולבדוק כל 5 שניות שמא משהו השתנה, דווקא יתחזק ויפריע לקריאה רצופה ונינוחה בספר. מעבר לזה, מחוץ למקרים ספציפיים, באופן כללי קשה לי לראות מה הגליק הגדול בידיעת זמני ההגעה בדיוק של דקה. אל תשכח שבצדו השני של המטבע זה אומר מערכת שעוקבת ברציפות אחר עובדי חברת האוטובוסים, הנהגים. לא מזמן היתה התקוממות בחברת הי טק ששכחתי את שמה שהתקינה מערכות מעקב אחרי זמני שהיית העובדים ליד שולחן העבודה או בשרותים. עבור נהגי אוטובוס הבעיה מחמירה עקב הקצאות הזמן הלא תמיד ריאלית שהחברות קובעות לביצוע סבב מתחנת מוצא לסופית, מה שמשפיע על הלחץ על הנהגים, לאי אפשרות מנוחה בין סבבים ולעיתים לאובדן תשלום על עמידה בזמנים. וכל זה בשם צירוף של סגידה לטכנולוגיה לשם טכנולוגיה (בגלל שזה שם), האלהת היעילות, ומילוי רצון אישי של נוסעים במצבים מאד מסוימים, שאני מניח כשהם יהיו בצד השני, במקצועם, הם יתנגדו ויתמרמרו שדורשים מהם לעבוד תחת דרישות כזאת. |
|
||||
|
||||
אני גר במרחק הליכה של 5 דקות משתי תחנות אוטובוס של שני קווים שונים. לכל אחד מהקווים יש יש תדירות תיאורתית של 4 אוטובוסים בשעה (מה שאומר שלפעמים, ובבקרים זה קורה הרבה, באים שלוש ביחד ואז צריך לחכות איזה 40 דקות לאוטובוס הבא). פעם הייתי צריך להמר לאיזה מהתחנות ללכת. המשמעות של הצלחה או כשלון בהימור יכולה להיות להגיע לעבודה 20 דקות לפני כולם או להגיע לעבודה חצי שעה אחרי כולם. אני לא הולך להעמיד פנים שאדם חשוב במיוחד ושזמני יקר, אבל בכל זאת, העובדה שהיום אני יודע לאיזה תחנה ללכת (ומתי לצאת מהבית\מהעבודה) שיפר את איכות חיי בצורה משמעותית. |
|
||||
|
||||
יש מערכת כזו כבק כמה שנים למיטב הבנתי. |
|
||||
|
||||
חברת האוטובוס יכולה לדעת מתי הנהג מתחיל וגומר את הסיבוב גם בלי טכנולוגיית מעקב בדרך. מאוד מצער אותי אם היא מנצלת את זה כדי ללחוץ על נהגים לנסוע יותר מהר (למה? לפחות בערים בארץ אני די בטוח שנוסעים יעדיפו שהנהגים ייסעו יותר לאט. האם לחברות יש אינטרס אחר?), או להפחית את האוטונומיה של הנהגים בכל אופן אחר. זה בלתי תלוי במתן מידע לנוסעים.1 מה דעתך על הטכנולוגיה שהיתה קודם, לוח זמנים קבוע ליציאת האוטובוס מתחנת המוצא, ולוח זמנים משוער לתחנות שונות שיכולת לקבל על דף? זה גם יותר מדי מידע לנוסעים? פחות מדי מידע? בדיוק מספיק? ברצינות, אני חושב שאני מבין מאיפה אתה בא. רבים מדברים על כך שאנחנו מוצפים במידע זמין, שנקודתית חוסך לנו זמן לעתים קרובות אבל גלובלית מקטין לנו את הפנאי. ואני לא חולק על כך. מצד שני, בוא נחלק את האוכלוסיה לכמה חלקים, בנוגע ליישום האוטובוס, או כל דבר מקביל אחר: 1. אלו שבאמת (לדעתם, וגם במבט אובייקטיבי מהצד שכולל את כל היבטי הפנאי) זה מועיל להם, 2. אלו שבאמת זה מזיק להם, אבל בהינתן היכולת לקבל את המידע הם לא יכולים להתאפק, או לא מודעים לכך שזה בעצם מזיק להם, 3. אלו שמחוסר יכולת או מהתאפקות לא מקבלים את המידע. אם אתה רוצה לשלול את הנגישות למידע אתה עוזר לקבוצה 2 על חשבון קבוצה 1, וזאת נגד בחירתם המודעת של חברי קבוצה 2 עצמם. אולי אולי אפשר להצדיק את זה אם קבוצה 2 הרבה הרבה יותר גדולה מ-1, אבל גם אז אני חושב שאתה צריך הוכחות הרבה יותר חד-משמעיות לנזק (כמו שיש אולי עם סמים קשים) ממה שבאמת יש לנו. 1 אני חייב לציין שאם אגד תשתמש בטכנולוגיה כדי להכריח נהגים לנסוע יותר לאט בין תחנות ממה שהם נוטים, אולי זה כן שווה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלשאלתך "פחות בערים בארץ אני די בטוח שנוסעים יעדיפו שהנהגים ייסעו יותר לאט. האם לחברות יש אינטרס אחר?" התשובה מורכבת ממה שמשרד התחבורה קובע לגבי תדירות הסבב, כמות הנהגים שיש לחברה ותנאי הנסיעה בקו. קביעת זמן הסבב לנהג איננה דבר חדש ואני מכיר את זה כבר עשרות שנים, עוד מימים שהיו כאן שתי קואופרטיבים של אוטובוסים (ז"א, יחסי העבודה הפנימיים אינם של מעסיק-עובד ולכאורה לחבר יש יכולת להיות מעורב בהחלטות החברה). אני לא רוצה לשלול או להעניק אלא רק לדון במשמעות הערכית של נושא ההשתלטות הטכנולוגית על חיינו והצורה בה הם מעוצבים מחדש, לא בהכרח מבחירה וממודעות והבנה של ההשלכות. נושא נילווה הוא ערכה של יעילות של תהליך "תעשייתי" ספציפי במנותק מהעובדה שתהליכים כאלה משולבים במארג חיים (עולה בדעתי כרגע שאלת כדאיות העסקה של נשים בהריון). |
|
||||
|
||||
משרד התחבורה קובע את תדירות הקו ומסלולו. ככל שמסלול לוקח יותר זמן, נדרשים יותר אוטובוסים ויותר נהגים להפעילו בתדירות המוכתבת (לדוגמה, לקו אוטובוס בתדירות של אחת לעשר דקות בכל כיוון נדרשים 6 אוטובוסים אם משך הנסיעה הוא חצי שעה ו-8 אוטובוסים אם משך הנסיעה הוא 35 דקות וזה בלי לתת לנהגים זמן מנוחה). לחברת האוטובוסים אינטרס ברור שמשך הנסיעה יהיה קצר ככל שניתן על מנת לחסוך באוטובוסים ובנהגים. |
|
||||
|
||||
אני מנחשת שלא מדובר בחברת הייטק אלא בטלגרף |
|
||||
|
||||
לפני שהסתכלתי על הקישור (או אפילו על שמו) חשבתי שהמדובר היה על מפעיל הטלגרף שהמציא מכונה כדי להתחמק מהמעקב השוטף של חברת הטלגרף אחריו (וכשזה התגלה: פוטר). |
|
||||
|
||||
כיוונתי לכך |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שאתה לא נוסע הרבה באוטובוס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |