 |
לא מומלץ להתדיין על סמך דבריו של מאור ציון ש"הבנת הנקרא" באמת לא משהו אצלו. אם מר ציון היה מתיחס בקצת יותר כבוד למכותביו הוא לא היה מלבין פניהם ברבים לחינם. הרי בבחירות של 1800 היו לפחות 4 מועמדים (המועמדים לנשיא ולסגן נשיא של הדמוקרטים-רפובליקנים, ג'פרסון ובר והזוג המקביל של הפדרליסטים, אדמס ואדם בשם פינקני שהיה שגריר ארה"ב לצרפת), כך שבודאי לא יכלתי לטעון שהיו רק 2 מועמדים.
כל הסיפור הוא שהתקיימה רק בחירה אחת כאשר כל כל אלקטור הצביע עבור 2 מועמדים. הראשון נבחר לנשיא והשני (במספר הקולות) לסגנו. (היום כל אלקטור מצביע פעמיים (לנשיאות ולסגנות) עבור מועמד אחד). כתבתי ש"הזוכה כיהן כנשיא והמפסיד (המקום השני) מונה לסגן הנשיא (כל אלקטור הצביע עבור 2 מועמדים)". מזה בחר מר ציון להבין שאני טוען שהיו רק 2 מועמדים ועוד כל מיני דברים שכלל לא כתבתי.
כתבתי כי "למיטב הבנתי,שיש בהחלט אפשרות תאורטית שהנשיא יקבל בתור סגן נשיא לאו דוקא את מי שהוא בחר לרוץ לצידו כסגן. בפראקטיקה, היות וסגן נשיא ... נבחר לפי שיקולים אלקטוראליים של צפון ודרום. נשיא צפוני בוחר לסגן מישהו מהדרום ולהיפך.". אולי לא הניסוח הכי בהיר בעולם, אבל מזה בחר מאור ציון להבין שאני טוען שיש מין חוק שכזה או משהו בדומה. ותוך כדי שהוא מפליג בדבריו לתארני כמפיץ דברים חסרי שחר, בחר להשתמש באחד מן המקרים בהם לא היה זוג צפון-דרום, כדי לטעון שהרעיון שמועמד נשיאותי יבחר לצידו מועמד לסגן נשיאות דרומי ולהיפך מתקיים רק בהרהורי ליבי.
אבל הבה ונניח לנפשם את המלעיזים והמקטרגים ונשתשע בעניין מעניין באמת. כאשר הדמוקרט-רפובליקני ג'פרסון כיהן כסגנו של אדמס הפדרליסט הוא התגלה כיריבו הגרוע ביותר וניסה להכשיל את כל מהלכיו. והנה לאחר שנים כאשר שניהם כבר היו לשעברים הם לפתע התפייסו וקיימו ביניהם חליפת מכתבים מעניינים וידידותיים. באפן קוריוזי הם אפילו נפטרו באותו יום. מה שמלמד אותנו שעצם ההתמקמות בשני צדדי המתרס תהפוך אפילו אנשים ידידותיים מטבעם לאויבים מרים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש