 |
אנא קרא את מה שכתבתי ולא מהרהורי לבך. מניתוח המצב הנוכחי (שנמשך כבר הרבה שנים) אני מסיק שאין מספיק קפיטל פוליטי למערכה הזו, שעל נחיצותה מודים גורמים חילוניים ודתיים כאחד. לא הבעתי רצונותי, שאינם רלוונטיים כרגע, אלא חיוויתי דעתי על אפשרות הביצוע.
אני רואה דיאלקטיקה מעניינת והרת גורל. כדי לטפל בשאלת היחסים בין דת למדינה צריך קודם לטפל בסכסוך עם הערבים, כדי לשחרר משאבים ואמצעים פוליטיים וחברתיים. אבל, כדי להתפנות לקונפליקט הזה צריך לטפל בבעיות החברתיות-כלכליות. לגופי המרכז-שמאל אין בסיס חברתי רחב מספיק שיכול לתת להם כוח פוליטי, בנוסף לתהליך של 40 השנה האחרונות בה התנתקה העבודה/מערך מכל זיקה רצינית לבעיות חברתיות. באותה מידה, גופי המרכז-ימין, שאמנם כביכול עדיין מקיימים פעילות חברתית, חסרים גם כן את המסה האלקטורלית הקריטית שדרושה לקידום המדיניות שלהם. בשפת התוכניתנים קוראים לזה deadly embraced*
------------
*בדומה ליחס שמתקיים כיום בין ישראל לפלסטינים, שהדאוס אקס מאכינה שלו יקרה כשממשל בוש יוציא במחילה את האצבע מהתחת ויקבל על עצמו מחויבות של מעצמה, אבל זה לא כל כך קשור למאמר הנוכחי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש