|
||||
|
||||
לא מבין איך סנדרסון, מלחין מוכשר וכנראה קומיקאי מפוספס הפך לרוקר ולא סתם, בנשמה. הדיוק, ההקפדה שלא לחצות קווים, ההתמרכזות, אפילו ללחנים ולסולו יש יבבנות יידישית מכילה והומוריסטית. היצירה של סנדרסון בעיני חסרת קוצים, ללא צעקה, בינונית להחריד (בעיני) נטולת כאב ונעימה לאוזן. השניצל תירס של הרוק הישראלי. |
|
||||
|
||||
אולי פספסת את הנקודה שכשאומרים ''בנשמה'' מתכוונים ''מתחת לכל מה שאתה רואה ומכיר בשנים האחרונות''. |
|
||||
|
||||
בהן צדק, לא שמעתי סנדרסון בשנים האחרונות ולא לפני. כשאומרים בנשמה אצלנו מתכוונים שכל תא בגופו מכוון לדבר. יכול להיות שפתחנו מילונים שונים אבל סנדרסון לא נחשב בעיני לרוקיסט אלא כיוצר פופ או מוסיקה קלה, מיינסטרימית, זהירה ומתחשבת. |
|
||||
|
||||
תגובה 673769 אני מסכים אתך יותר מאשר עם הפונז חוץ מענין הבינוניות- סנדרסון יוצר ענק בעיני. ולא יפריד דבר [ויקיפדיה] אלבום גדול. השאלה היא מה זה אומר על יזהר אשדות :) ראה בקישור שם דקה 43:00 לעניין מיתון גרסת האולפן של "יוסי מה נשמע" |
|
||||
|
||||
אולי טעיתי בבחירת המילה למרות שהתעכבתי בניסוח. התכוונתי לבינונית במשמעות הממוצעת יען לא גבוה לא נמוך. עמוק בערכים הנורמטיביים, מוגדרים, צפויים. לא שמעתי סנדרסון כוורת ''במערכת שלי''- ולא חושב שאשמע. נטול חשק וסקרנות לגבי הז'אנר. ''היה נחמד'' לא נחמד בעיני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |