בתשובה לידידיה, 03/02/16 7:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך חגי סגל [ויקיפדיה]: בשנת 1980 השתתף, כחלק ממה שכונה לימים "המחתרת היהודית", במלכוד מכוניתו של ראש עיריית רמאללה, כרים ח'אלף, ובדלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. מטעני הנפץ גרמו לקטיעת רגלו של ח'אלף, ולעיוורונו של חבלן מג"ב, סולימאן חירבאווי, שנשלח לנטרל את המטען. סגל נתפס בשנת 1984 עם שאר חברי המחתרת והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק וחברות בארגון טרור. הוא נידון לחמש שנות מאסר, מהן שלוש בפועל ומתוכן ריצה שנתיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, אני מרגיש דו קוטביות חריפה באשר לאיך להתייחס למקרה הזה. מחד, הייתי שמח ששום טרוריסט או פושע, אפילו לשעבר, לא יהיה חלק משמעותי מהמרחב הציבורי, הממסדי או התקשורתי. לא אחרי חמש עשרה שנה, ולא אחרי 36 שנה. מאידך, אם הוא פסול בעינינו בגלל שעשה מעשה לפני 36 שנה, מה נאמר על אחרים שפוצצו מטענים במחתרת שלושים ושש שנה לפני כן, חלקם גם על אנשי "שלומנו" שבמקרה דעותיהם והתנהגותם דאז לא מצאו חן בעיניהם, ולימים כיהנו במשרות הנכבדות ביותר במדינת ישראל? בקיצור, נראה שיכולתי להגן בשצף קצף על כל אחת מהאפשרויות, וזה קצת מטריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הייתה תזכורת בתגובה ל''טרוריסט ללילה אחד''. בכלל לא נראה שמעמדו הציבורי של מי מאנשי המחתרת היהודית נפגע. אז זה לגיטימי. אבל אז זה קצת מעצבן שאותו הציבור מתלונן שהפלסטינים מהללים רוצחים. זה קצת סוריקטי (או שאולי התבלבלתי בשם החיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין לשפוט אדם (שפגע אגב, לא רצח) לכמה שנות מאסר בכלא - ובכך להוקיע אותו כפושע ולהדיר אותו מהחברה לזמן כלשהו - ואחרי עשרות שנים בהן לא עסק בשום פעילות פלילית לקבל אותו כעיתונאי לגיטימי, לבין להלל רוצחים כדוגמה ומופת חברתית, יש תהום פעורה. אני תמה שאתה מדלג עליה בקלילות שכזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שנראה שזה לא כתם על עברו של אף ולו אחד מהם. להפך. ומעבר לכך, יש בארץ רחובות שקרויים על שם רוצחיו של וולטר גינס (אם מישהו מחפש מקור לשינאתם של האירים: הרגנו להם את גינס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הוא היה בריטי, לא אירי (על אף שנולד בדבלין הכבושה). 2. הוא לא נרצח אלא סוכל ממוקדות. כמי שהיה אחראי אישית למותם של 769 גברים, נשים וטף על סיפון ה"סטרומה" (איך שההיסטוריה אוהבת לחזור על עצמה) הוא לא זכאי לתואר הזה. כשם ששכלה נשים חרבו, כך שכלה מנשים אמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה בריטי באזרחותו ואירי בלאומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל כדי הבהיר את הנקודה השתמשת בזרקור, איך נאמר, קצת שחור. אתה לא מצפה ממני להגן על שיטותיו של ארגון הלח"י, נכון? ומעבר לזה, לשאול ממני את הטיעון שכתבתי רק לפני 4 תגובות בתגובה 673110 ולהשתמש בו נגדי זה קצת, איך לומר, בנאלי, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנטיה שלך להשוות בין יוגורט תותים למסעדת בשרים גורמת לסחרחורת. כמה חפים מפשע נרצחו במימונו, ניהולו והכוונתו של הראיס וכמה ע"י איש המחתרת הציונית? מי מביניהם לגיטימי וזוכה לכותרות חיוביות בעיתון הארץ וארגוני שמאל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, בעיני אלה שמתוכם הם באים זה לא היה מעולם כתם. מנחם לבני, שעמד בראש המחתרת והורשע ברצח, עמד במשך כמה שנים (2009-2012) בראש עמותת "מחדשי הישוב היהודי בחברון". אלה היו הפנים הרשמיות של הישוב היהודי בחברון: פניו של רוצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שסולימאן היה חבלן חירבאווי... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |