|
ברק בהחלט זקוק לנתניהו כמו שכל פוליטיקאי זקוק לאופוזיציה כאשר הוא ניגש למשא ומתן. באיזה מצב תוכל לדרוש יותר ויתורים מיריבך, כאשר האופוזיציה לוחצת עליך לוותר או כאשר האופוזיציה תומכת בך? כמובן שבמצב הראשון. גם יצחק רבין ידע את זה ב-94 בזמן המשא ומתן עם סוריה. להזכירך, ניהלו אותו שניים. אמנון רובינשטיין - דיקן אוניברסיטת תל-אביב - כנראה שלא רק פוליטיקאים מוצהרים מבינים "מה חשוב" אלא יש גם חיילים אחרים במערכה, ורבין, ושמיר לפניו הם שמינו אותו. וכנראה ידעו למה. האיש השני היה אהוד ברק. אבל אני סוטה מהעיקר. רבין פנה אז, באמצעות מנכ"ל משרד רה"מ - מר שמעון שבס, לוועד ישובי הגולן כדי שיצאו לרחובות ויפגינו *נגד* ההסכם. כדי שהנושאים ונותנים מצד ישראל יוכלו לטעון כי על הסורים לעשות ויתורים כדי שההסכם יוכל לעבור במשאל העם - עוד תכסיס שהמציא יצחק רבין כדי ללחוץ על הסורים לוויתורים במשא ומתן. זאת אומרת, *כדאי* לך, כפוליטיקאי מעשי, שדווקא יתנגדו לך במדינתך כאשר אתה ניגש לדיונים עם מדינה אחרת כדי להשיג הסכם יותר טוב. ולמה במצב כזה להכנס לממשלת אחדות? זו תהיה פגיעה קשה במשא ומתן. למה ביבי פרש? אני לא בטוח. יתכן ואריאל שרון יכול לנהל את האופוזיציה טוב ממנו. יתכן שידע על החקירה הצפוייה, שוודאי הייתה סמויה קודם שנתגלתה לציבור אבל יתכן ודבר החקירה הודלף לו. יתכן אפילו מסיבות אישיות. בניגוד למה שנטען נגדי (אולי אפילו אתה כתבת את זה) איני חושב שהפוליטיקאי הוא אדם ש-%100 מזמנו מוקדש לפוליטיקה. אתה עורך את האתר ונראה לי שיש לך גם זמן קצת לבלות, לא? גם לפוליטיקאי יש חיים אישים, כפי שהדגים לנו "בכישרון רב" בלשון סגי נהור, מר יצחק מרדכי. יתכן גם שאיני יודע את הסיבה עדיין כי לא הכל גלוי. ולא הבחנתי עדיין בכל ("אני עם קטן, מוקף אוייבים") אבל אני ממשיך לחפש...
|
|