בתשובה לשוקי שמאל, 25/01/16 19:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערה. נכון אמרת שההשפעה העיקרית על המוסיקה שג'ון וויליאמס הלחין למלחמת הכוכבים היתה המוזיקה של וואגנר. אלא שליתר דיוק זאת לא כל כך השפעת המוזיקה כמו השפעת התפיסה הפילוסופית-מוזיקלית של וואגנר. אמנם וואגנר ידע לכתוב מוזיקה רומנטית, ראה יצירותיו המוקדמות או מחזור הלידר ווזנדוק1 שחלקים ממנו עברו אח"כ לאופרה טריסטן ואיזולדה. אך למרות שנושאי מחזור השירים והאופרה היא האהבה, זה לא מצטמצם באהבה רומנטית אלא מעמיק ומרחיב למושג של אהבה טרנסנדנטית שמעבר לרומנטיקה. אך המהפכה המוזיקלית ותרומתו העצומה של וואגנר למוסיקה היא כמובן הדרמה המוזיקלית, עליה כתב בספר "אופרה ודרמה". האידיאל המוסיקלי-פואטי של וואגנר, שנמצא איתנו מאז בסרטים, הצגות וכו', היא סינתזה בין המלודיה לדרמה, אידאל של "גזאמטקונצוורק" (Gesamtkunstwerk), או "יצירת האמנות הטוטאלית" המהווה איחוד של כל הצורות האומנותיות. כך, וואגנר כתה את המוזיקה, המלים והליברית, עיצב את הבמה, תלבושות, תפאורה, כוראוגרפיה, פעלולים, המציא כלי נגינה, ובנה אולם מיוחד בביירוט שיתאים להשמעת יצירותיו. המוסיקה של וויליאמס, בהשפעת וואגנר, איננה מלווה של העלילה אלא היא חלק אינטגרלי ממנה. אמנם באופרות של וואגנר רעיון הגזאמטקונצוורק מיושם בצורה רחבה ביותר (אאז"נ, במחזור הטבעת יש למעלה מ-120 מוטיבים דרמטיים שונים) אך גם במוזיקת של מלחמת הכוכבים יש מוטיבים שונים - ווגנר קרא לזה לייטמוטיף - המחוברים לאלמנטים דרמטיים, עלילתיים ומושגיים שונים, החרב, האימפריה, הג'דיי, הרוע וכיוב'. 1 קישור לביצוע המקורי בליווי פסנתר, כדי לנטרל השפעה "רומנטית" לעיבוד לליווי תיזמורתי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(גזאמטקונסטוורק. סליחה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על מוזיקה ומד"ב, נזכיר את פול קנטנר ממייסדי Jefferson Airplane שנפטר לפני כמה ימים. קנטנר כתב כמה יצירות מדב"יות, והשיר היותר מפורסם הוא Wooden Ships שמתאר פליטים שבורחים מעולם פוסטאפוקליפטי כדי להקים עולם חופשי משלהם. השיר נכתב יחד עם סטילס וקרוסבי שכאן מבצעים אותו יחד עם נאש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף בהרבה את הביצוע של קרוסבי, סטילס ונאש. הגירסה שלהם היא אחת מפסגות הרוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלבום כולו, שנושא את השם הלא מפתיע Crosby, Stills & Nash, הוא נפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וגם האלבום הבא שלהם שאליו הצטרף ניל יאנג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. רק שהאלבום השני הוא המוכר, ידוע ומצליח יותר, ולכן חשתי צורך להמליץ על הראשון דוקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? חשבתי ששניהם מוכרים ומצליחים באותה מידה עם יתרון קל לראשון דווקא. בכל אופן, שמיעת הדברים הטובים משני העשורים המופלאים של שנות ה60 וה70 מעוררת צער על כך שאין מוזיקה כזאת כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו קורא לקרמה של Jefferson Airplane? עכשיו נפטרה הזמרת שקדמה לגרייס סליק, סיגן אנדרסון (יותר סין). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |