|
||||
|
||||
כאשר הרשויות מגבילות את זכויות הפרט של האזרח תמיד עומדות שתי שאלות על הפרק - האם הפגיעה היתה למטרה ראויה והאם היא מידתית. גם אם נניח שבחוק האנגלי הפגיעה היא למטרה ראויה, הרי שהשימוש שעשה בו השופט מעלה ספקות, ומבחינת המידתיות נראה לי שבעליל ניתן היה להשיג הגנה על הציבור באמצעות פגיעה יותר מידתית בפרטיות הנאשם. בקיצור- העסק מסריח מנקמנות. |
|
||||
|
||||
השימוש מעלה ספקות משום שאנחנו לא באמת יודעים את הפרטים. אם היו מכניסים אותו למעצר הפגיעה היתה הרבה יותר חמורה ולא היית שומע על זה בכלל (וזה לא אומר שזה לא היה נובע מנקמנות). אני לא יודע אם זה היה מידתי או לא, גם אתה לא. כל מה שאחנו יודעים זה שהיתה פגיעה. אני לא חושב שבשבוע שבו משטרת ישראל מכניסה למעצר ללא פגישה עם עורכי דין בני אדם בגלל מה שמתברר בדיאבד (למי שהיה ספק מתכתחילה) כנקמנות ורדיפה פוליטית אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להטיף מוסר לאחרים בנושא הרגיש הזה. אתה יודע, בית זכוכית, חמאה וכל זה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |