בתשובה לצפריר כהן, 24/01/16 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישראל שוחרת מלחמות כי חתמה על הסכמי שלום עם אוייביה ונחלקת פוליטית כבר 4 עשורים סביב הסדר שלום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתגביל עצמך לתגובה כל שעתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתך משקפת אותך ואת מוגבלותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשמוטיב הפאסיב אגרסיב אצלך זוהה, אפשר לקרוא את התגובה כך: "ישראל שוחרת *שלום* כי חתמה על הסכמי שלום עם אוייביה ונחלקת פוליטית כבר 4 עשורים סביב הסדר שלום." מה שמוביל אותי לשאלה: אם עצם החלוקה הפוליטית הזאת הוא נקודת זכות בעיניך, אני תמה על רמת הזלזול והשנאה שיש בדבריך ביחס למה שאתה קורא לו "המחנה". האם את שפע הברכות שהמטרת על "המחנה" אתה מוכן לסייג, ולו בשל היתרון המוסרי שאתה חושב ש"המחנה" מאציל גם עליך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור פרשן בכיר אתה אמור לדעת שכדאי לבסס צעד אחר צעד. החלוקה הפוליטית היא לא נקודת זכות ולא חטא, היא מה שהיא. זה השיח שלנו, ימני או שמאלני כשהכוונה מתמקדת בעמדה -האם למסור את יהודה ושומרון או לא. המחנה שהחליט שהרוב הדמוקרטי לא מקובל עליו ויש לפעול בכל האמצעים כולל הפעלת סוכנים ובוגדים מפחיד אותי כי אינו חלק מהמשחק הדמוקרטי. מתחת לכל הדיבורים הנאורים זה סוציאל נאציונל. על הקרע החברתי הזה שילמו מעל מיליארד ש''ח אותם אלה שמקימים גדרות ומחסומים מפני מהגרי עבודה ואתה חושב שיש לי סיבה לסייג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאתגר. אם אני צריך לנסות לתרגם אז אני מבין שהתשובה שלך לשאלה שלי היא שתגובה 672524 היא כדלקמן: "החלוקה הפוליטית היא לא נקודת זכות ולא חטא, היא מה שהיא." כלומר, פספסתי בתרגום הקודם. מה שאתה אומר זה: "התגובה הקודמת שלי לא אומרת שום דבר". "זה השיח שלנו, ימני או שמאלני כשהכוונה מתמקדת בעמדה -האם למסור את יהודה ושומרון או לא." ציון עובדה מוסכמת בעברית פשוטה, נקודת משקל יציבה וקוהרנטית במוחו של קורא העברית לקראת המשפט הבא. "המחנה שהחליט שהרוב הדמוקרטי לא מקובל עליו ויש לפעול בכל האמצעים כולל הפעלת סוכנים ובוגדים מפחיד אותי כי אינו חלק מהמשחק הדמוקרטי. מתחת לכל הדיבורים הנאורים זה סוציאל נאציונל. על הקרע החברתי הזה שילמו מעל מיליארד ש"ח אותם אלה שמקימים גדרות ומחסומים מפני מהגרי עבודה" לוז התגובה. מהנקודה הקודמת אתה מזנק להפרחת כל המוץ, כולל "המחנה", "סוכנים", "בוגדים", "סוציאל נאציונל". בתרגום לעברית אפשר לקרוא את זה כך: "אין לי טיעון נורמלי ואני לא מעוניין להמשיך לעסוק בנושא. כל שאלה תענה במידת הטרחנות הגדולה ביותר." ולסיום: "ואתה חושב שיש לי סיבה לסייג." זה מאוד מעניין, נראה שהמומנטום של משפט הקודם נסך עליך עוז, כי אתה מסיים אותו בקרשנדו לוחמני, שאומר: "בוא נראה אם אתה גבר". אם לסכם, בזבוז זמן. :( |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזבוז זמן כי לאחר שמיהרת לקבוע שהחלוקה הפוליטית היא נקודת זכות בעיני ותהית על הזלזול אתה חותר למסקנה המוכנה מראש במקום להתנצל על היכולת העלובה שאתה מגלה כפרשן הבית. לא יודע מה גברי בעיניך אבל הדחקת בעיות והתעלמות מעובדות 1 ברגשנות דביקה לא עושים רושם על נשים טמיליות. אסכם עבורך את המסר הפשוט שהפכת לקרשנדו. רוצים למסור את יהודה ושומרון? עזבו את החתרנות והמימון הזר ונסו דרך הקלפי. 1 כמו העובדה שראשי מרצ (עלק שמאל מתון ציוני) מעורבים בפעילות ארגוני הקרן לישראל חדשה (שמאל קיצוני) ולא רק בתמיכה הצהרתית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |