|
||||
|
||||
ראה כאן למשל. הסעיף נקרא Nationality, לא Citizenship. על פני הדברים זה הגיוני כי ההחזקה בדרכון גרמני היא עצמה עדות לאזרחות גרמנית, אבל אצל הגרמנים לא תמיד ההגיון הזה עובד. חמי הוא אזרח גרמניה מלידתו (ומכאן הכרותי עם הדרכונים שלהם). לפני כמה שנים כשהוא פנה לחדש את הדרכון הוא נדרש להוכיח מחדש שהוא אזרח - יש בכל עיירה בגרמניה "ספר הכפר" שהוא רישום הלידות המקומי והוא ההוכחה להיותך זכאי לאזרחות מלידה, והוא נדרש להביא את הרישום. העובדה שהוא כבר מחזיק בדרכון גרמני לא הספיקה כדי לחדש את הדרכון הזה. |
|
||||
|
||||
זה נכון לכל מחזיקי הדרכון הגרמני. גם כשאני מחדש את שלי (וכמו איזי, קיבלתי אותו בשלב מאוחר בחיי) אני נדרש להביא איתי מסמכים שמוכיחים שאני אזרח גרמני, והדרכון עצמו לא מספיק לשם לכך. הוזהרתי עם קבלת האזרחות, שאיבוד המסמכים האלה לא דומה לאיבוד הדרכון, והדבר יגרור את התחלת כל תהליך האזרוח מחדש. איך הפרט הבירוקרטי הזה קשור לעניין הלאום והאזרחות? |
|
||||
|
||||
לא קשור, סתם אנקדוטה מגוחכת. בעידן המחשבים היית מצפה שתהיה להם האפשרות לשמור את ההוכחות גם אצלם במשרד הפנים הפדרלי, ובוודאי שאדם שהוא אזרח מלידה לא יצטרך לחזור ולהוכיח את לידתו. |
|
||||
|
||||
גם בדרכון (הישראלי) שלי יש סעיף Nationality וכתוב שם Israeli ולא Jew (ובעברית אזרחות: ישראלי). Nationality הוא סעיף שמקובל בדרכונים של הרבה (כל?) מדינות ולמיטב ידעתי הוא תמיד מתייחס לאזרחות ולא ללאום, למשל, בארה"ב כתוב United States Of America, בקנדה כתוב Canadian, בבריטניה British Citizen ולא אנגלי/סקוטי..., באוטרליה כתוב Australian, בניו זילנד כתוב NEW ZEALAND בטאיוואן כתוב REPUBLIC OF CHINA שזה בכלל שמה של המדינה...) |
|
||||
|
||||
וויקיפדיה אומרת1 שההבדל בין Nationality ל-citizenship היא שהראשון מתייחס ליחסי חוץ והשני ליחסי פנים (יש דוגמאות ופירוט בערך1). שניהם מתייחסים בהקשר הזה למידת החברות במדינה ולא ללאום. |
|
||||
|
||||
בסדר, מקובל עלי. זה לא מאד קריטי כיוון שידוע שגרמניה מכירה בלאומיות גרמנית שאינה רק פונקציה של אזרחות, והדבר בא לידי בטוי בכך שיש לה חוק שבות - כמו גם לפינלנד, איטליה, ספרד, קוריאה ומדינות רבות אחרות. |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק. "חוק השבות" ברוב (אם לא כל) המדינות שהזכרת מתייחס לאזרחות ו/או למקום הלידה של ההורים (או הורי ההורים...) ולא ללאום שלהם. |
|
||||
|
||||
אם אתה מדבר על לאום במובן של בדיקת המוצא האתני אז אתה צודק מן הסתם, אבל ההגדרות שאתה מדבר עליהן מנסות להכניס פנימה כמה שיותר מבעלי המוצא האתני ו/או חניכי התרבות והשפה של אותה מדינה ולהשאיר בחוץ את האחרים - שזה די דומה אבל יותר תקין פוליטית. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזאת הדרך הנכונה להסתכל על זה, בוודאי לא לכל המדינות. נראה לי שזה נובע הרבה פעמים מהתפיסה שלאנשים שאמורים היו להוולד בתחומי המדינה אבלשלא באשמתם1 לא נולדו שם יש זכות לאזרחות במדינה בדיוק כמו אנשים שכן נולדו בשטחי המדינה. אני לא חושב של-easy יש "מוצא אתני גרמני" במיוחד, ואני בספק אם הוא "חניך השפה או התרבות הגרמנית" באופן יוצא דופן. 1 אם באשמת המדינה במו בגרמניה וספרד, או באשמת מדינות אחרות כמו באירלנד או פינלנד. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח לאיזי ברמה האישית, אבל לרוב הגדול של אלה שזכאים לאזרחות יש אחד משני אלה. אם, למשל, הייתי יודע שהאימפריה הגרמנית עד מלה"ע הראשונה העניקה אזרחות מלאה רק לגרמנים אתניים ואז הייתי מכריז שגרמניה הפדרלית מוכנה לאזרח את כל מי שסבא שלו היה אזרח האימפריה אז התוצאה היתה שהייתי מאזרח רק גרמנים אתניים. ומה קורה בפועל? כך מלמדת אותי ויקיפדיה: German law allows (1) persons descending from German nationals of any ethnicity or (2) persons of ethnic German descent and living in countries of the former Warsaw pact (as well as Yugoslavia) the right to "return" to Germany and ("re")claim German citizenship (Aussiedler/Spätaussiedler "late emigrants"; de:Aussiedler). After legislative changes in late 1992 this right is de facto restricted to ethnic Germans from the former Soviet Union. אם כן, המוצא האתני משחק גם משחק תפקיד מהותי.
|
|
||||
|
||||
רוב האנשים שמקבלים אזרחות גרמנית לא מקבלים אותה תחת סעיף 116. החוק הזה בדיוק מדבר על "אנשים שאמורים היו להוולד בתחומי המדינה אבל שלא באשמתם לא נולדו שם". תשווה את זה לחוק בישראל (למשל)... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |