 |
להלן הערות צדדיות בעניין טורט, אספרגר וכדומה.
האינפורמציה הפומבית העלובה על הפרעות במערכת הלימבית מקשה על הבנת הציבור על קשר בין הדברים, ועל הבנתם.
המערכת הלימבית , דהיינו "המוח הישן ", כוללת חלקים רבים שאמורים לעבוד באופן קוהרנטי ביניהם לבין עצמם וכן לעבוד בצורה רהוטה ומסונכת עם המוח החדש (הידוע בשם "קליפת המוח").
תקלה רצינית במערכת הלימבית (והסינכרון שלה עם קליפת המוח) יוצרת הפרעות קלות עד קשות בתיפקוד המנטלי של מוח.
ההפרעות הנ"ל הן בתיפקודים שונים זה מזה וכוללות בין השאר: טורט, אוטיזם לסוגיו, אספרגר ( = קשיי תיקשורת עם אנשים אחרים), סכיזופרניה, פרנויה, ocd. יתכן שגם דכאון קליני ומחלת מצב הרוח הפולרי (מניה דיפרסיה) משוייכות להפרעות במערכת הלימבית.
טורט הוא הפרעה בכושר של המערכת הלימבית לשלוט במוטוריקה של הגוף. אם נוסף, לכשל במוטוריקה זו יש הפרעה באמיגדלה (החלק של המערכת הלימבית שמנהל את הרגשות) הרי פירצי זעם באמיגדלה משולבים באי שליטה במוטוריקה של הדיבור, יכולים להתבטא בפליטת קללות.
בניגוד למקובל בציבור, טורט אינו מתבטא דווקא בקללות. למעשה הקללות אינו הביטוי הנפוץ ביותר של טורט. בטורט נפוצים יותר: מיצמוצים, עוויתות פנים, פרצי נביחות, שיהוקים, או פרצי צחוק לא נישלטים.
יש לי השערה פרועה (ללא יכולת לאמת זאת) שנטיית של חולי סכיזופרניה לדבר אל עצמם היא צורה נירחבת מאוד של טורט, כלומר הם אינם יכולים להפריד בין "דיבור בלב" לבין "דיבור בקול רם" , מה שקורה הוא שהם נוהגים "לחשוב בקול רם" בעוד אנשים שפויים רק "חושבים בלב".
צריך לציין עוד שגם אנשי המקצוע, נוירולוגים של המוח, יתכן שלא כל כך מבינים היטב את המכניזם של המערכת הלימבית. גם כאשר הם מבינים – ההסברים כל כך מסובכים עד שקשה לעשות בהם שימוש. אולי חוסר ההבנה הזה הוא הסיבה שכמעט לא ניתן למצוא בספרות פופולרית הסברים לתיפקוד המערכת הלימבית וכן הקשר בין חוסר התיפקוד לכל ההפרעות המנטליות שפירטתי למעלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש