|
העלית מספר רעיונות בתגובה, אני מרשה לעצמי להתעלם מהדיסקליימר על החתולים הסמולנים ולגשת ישר לשתי הפסקאות האחרונות, שאם אני מבין נכון מתייחסות אחת לערביי השטחים ואחת לערביי ישראל.
בשטחים התוכנית של דונם אחרי דונם אכן עובדת לא רע מבחינתך אבל האם אתה רואה את המשכה הטבעי גם בהגירה החוצה של אנשים או רק בהקטנת השטח שבבעלותם? אם בהגירה - צריך להפעיל הרבה לחץ כדי שחלקו יתבטא בהגירה משמעותית החוצה. איפה עובר הגבול המוסרי שלך בהפעלת הלחץ הדרושה, אם בכלל יש כזה? אם בהקטנת השטח - האם יש כמות שטח מסויימת שבה אתה צופה כניעה אבסולוטית של היושבים בו, או שאתה מתעניין אך ורק ביתרון האסטרטגי שהקטנת השטח מקנה? כלומר, מה המטרה של ההתקדמות דונם אחרי דונם ומה היא נותנת פרט לנדל"ן?
בנוגע לערביי ישראל, נחמד לשמוע על תמיכה בהתבוללות, אבל למה בדיוק אתה מתכוון? לפחות בעולם המושגים שלי התבוללות כרוכה בפתיחות לקשרים קרובים עד כדי משפחתיים בין האוכלוסיות, האם זה משהו שמקובל עליך? והאם אין סתירה בין היד שמפעילה לחץ בשטחים והיד שמקרבת את הערבים ישראלים (סתירה מבחינת הידידותיות הנדרשת לשם כך מהציבור היהודי והציבור הערבי גם יחד)?
|
|