|
||||
|
||||
הכותרת מטעה,אבל זה מעולה תמיד. אנחנו מוקפים בטיפשים מטורפים. מדהים שכל מה שצריך זה אדם שאינו אדיוט גמור להראות שהמלך עירום. בקרוב אצלנו בתקשורת. |
|
||||
|
||||
טפשים אולי, מטורפים בטוח, רק זכור שרובם בעלי היקף השכלה ומנת משכל גבוהים. זה מה שהופך את התופעה לכל כך מעניינת. |
|
||||
|
||||
ידע יש לכולם במרחק כמה הקשות במחשב,כמעט כל מה שתרצה בכל תחום ובכל צורת הופעה-העיניין הוא יכולת להבחין בין עיקר לתפל,לזהות מגמות לתת פתרונות נכונים לבעיות,ולא להתפס לרעיונות שנחשבים "נכונים". לדוגמה:איש שמאל אומר "קיצוניים בשני הצדדים ..."- אנחנו יודעים שברור שיש קיצונים ,בכל ספקטרום יש קיצון.במובן הטהור המשפט הזה נכון. אולם בעולם האמיתי,זהו שקר גס-אין שום דבר דומה בין קיצוניים אצלנו לקיצוניים הערבים,הכי קיצוניים אצלנו לא מתקרבים לטירוף של המתון אצל חיות האדם. "גם אצלנו רוצחים"-הרוצחים הבודדים היהודים כ"כ זניחים שסטיסטית הם לא קיימים-אין דבר כזה. יש לך אלפי רוצחים ערבים כשכל ההנהגה ואנשי הציבור תומכים בהם,כולל כולם. מי שמשתמש בשפה הזאת יש לו בעיה רצינית בבוחן המציאות,זה בן אדם מסוכן שברור שהוא מתכתב עם המציאות בצורה קלושה ביותר וצריך טיפול אובמה. |
|
||||
|
||||
>>אין שום דבר דומה בין קיצוניים אצלנו לקיצוניים הערבים לא נכון: הקיצוניים שלהם דתיים והקיצונים שלנו גם דתיים. זו תכונה משותפת. >>הכי קיצוניים אצלנו לא מתקרבים לטירוף של המתון אצל חיות האדם לא נכון: ברוך גולדשטיין התקרב לא רק לטירוף של המתונים שבהם אלא הצליח להגיע לרמה מכובדת ממש של טירוף כשרצח עשרות אזרחים ופצע מאות, וכל זה במקום התפילה שלהם. והוא לא לבד. יש מספיק אנשים שחושבים שהוא "צדיק וקדוש", "נקי כפיים ובר לבב" ו"מסר נפשו על קידוש השם"1 >>הרוצחים הבודדים היהודים כ"כ זניחים שסטיסטית הם לא קיימים לא נכון: ההשפעה של הרוצחים היהודיים, גם אם מעטים, היתה עצומה. יגאל עמיר הצליח להשפיע יותר מאלף מחבלים מתאבדים. _______ 1 פרס (שמעון) למנחשים נכונה מאיפה הציטוטים. |
|
||||
|
||||
צדיק וקדוש: הרב שלמה אבינר (זכר צדיק לברכה, זכר קדוש לברכה) |
|
||||
|
||||
כל הציטוטים מאותו מקור גלוי. |
|
||||
|
||||
אה,התכוונת למצבה? לא יודע מי ניסח אותה. |
|
||||
|
||||
>>אין שום דבר דומה בקיצוניות שלהם. לא רק זו אף זו- עיניים,אוזניים ולפעמים שומעים רדיו וקראו ספר-זה משותף. >>ידעתי שבגלל שהתגובה שלי הייתה כ"כ ארוכה ומפורטת שמשהו יתפספס במסר,אחזור על המשפט החשוב- "הרוצחים הבודדים היהודים כ"כ זניחים שסטיסטית הם לא קיימים-אין דבר כזה."-רוצה לומר אין קבוצה,ארגון (בטח ובטח שלא שרים או ראש הממשלה),או אידאולוגיה שתומכים ברצח של אזרחים.אין.לא קיים.(ועכשיו אם תמצא איזה משהו קיקיוני,זה רק ממחיש את מה שכתבתי ואת הנתק מהמציאות). >>איך יגאל עמיר השפיע? |
|
||||
|
||||
"הקיצוניים שלהם דתיים והקיצונים שלנו גם דתיים"?! עמי פופר לא היה דתי (חזר בתשובה בכלא) עזרא נאוי לא דתי סמיר קונטר לא היה דתי נאיף חוואתמה לא דתי ואפשר להמשיך עוד ועוד. |
|
||||
|
||||
לא נכון. אי אפשר להמשיך עוד ועוד. הקיצוניים, גם שלהם וגם שלנו, דתיים. כאשר אתה מונה את היוצאים מהכלל אתה לא מפריך את הכלל. אילו הייתי מתחיל למנות את הדתיים הרשימה היתה ארוכה הרבה יותר. משני הצדדים. |
|
||||
|
||||
נראה למי ייגמרו הקיצונים קודם. אני אתחיל: מחמוד "אין ליהודים זכות לטמא את ירושלים עם רגליהם המטונפות" עבאס - לא דתי |
|
||||
|
||||
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני [ויקיפדיה] הוא ארגון טרור פלסטיני קטן יחסית, בעל אידאולוגיה אסלאמית, המשלב קנאות דתית ולאומנות. הארגון, שהוקם בראשית שנות ה-80 ברצועת עזה, רואה את הטרור ככלי בלעדי לקידום יעדיו, ובראשם חיסולה של מדינת ישראל והקמת מדינת הלכה אסלאמית פלסטינית בכל שטחי ארץ ישראל. הג'יהאד האסלאמי היה הארגון הראשון שהיווה חלופה דתית-אידאולוגית למאבק בישראל, בניגוד לאש"ף החילוני. הג'יהאד האסלאמי ביצע בשנות ה-90 ובמהלך האינתיפאדה השנייה שורה של פיגועי התאבדות רצחניים, ששיאם בפיגוע במסעדת מקסים באוקטובר 2003. באינתיפאדה השנייה נטל הג'יהאד האסלאמי חלק גדול והיה אחראי למספר רב של פיגועי התאבדות. מאז תחילת העימות ביצע גא"פ למעלה מ-422 פיגועים, (לעומת למעלה מ-500 שביצע החמאס, הארגון המוביל בהיקף הטרור נגד ישראל). בפיגועים הללו נהרגו 134 איש ונפצעו כ-880, רובם הגדול אזרחים. בעקבות התהדיאה ב-2005 והבחירות למועצת המחקקת הפלסטינית שנקבעו לינואר 2006 הפך הג'יהאד האסלאמי ליורה העיקרי של רקטות קסאם על ישראל מרצועת עזה. |
|
||||
|
||||
סדאם חוסיין עבד אל-מג'יד א-תכריתי (בערבית: صدام حسين عبد المجيد التكريتي, תעתיק מדויק: צדאם חסין עבד אלמג'יד אלתכריתי; 28 באפריל 1937 – 30 בדצמבר 2006), היה נשיא עיראק אשר ששלט במדינה החל משנת 1979 ועד לכיבוש בירת עיראק, בגדאד, על ידי ארצות הברית במלחמת עיראק ב-9 באפריל 2003. חוסיין, איש מפלגת הבעת', דגל בפאן-ערביות חילונית, בהתפתחות הכלכלה ובסוציאליזם. סדאם היווה דמות מרכזית בהפיכת 1968 בעיראק, אשר הובילה את מפלגתו לשלטון עוצמתי ארוך שנים. כהונתו של חוסיין כנשיא עיראק התאפיינה בשלטון סמכותי ועוצמתי אשר דיכא זכויות אדם, בעוד הוא עצמו חי חיי פאר והדר בארמונות שונים אשר בנה מכספי המדינה ברחבי עיראק. ממשלו של סדאם הוביל בין השאר, למלחמת איראן-עיראק בין השנים 1980-1988 וכן למלחמת המפרץ בשנת 1991. בנוסף, חוסיין דיכא ומנע זכויות מקבוצות אתניות ומגזרים דתיים אשר נחשבו למאיימים על השלטון וכן מכאלה אשר דרשו אוטונומיה או עצמאות. ברבות ממדינות ערב נחשב חוסיין לגיבור בשל יחסו השלילי לארצות הברית ולישראל בפרט. בקרב מדינות המערב ובקהילה הבינלאומית חשו אליו איבה ואי-אמון, בעקבות פעולותיו במלחמת המפרץ. חוסיין הודח על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה במהלך מלחמת עיראק, הועמד לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות בפני בית הדין העיראקי המיוחד שהוקם על ידי ממשלת הביניים העיראקית. בנובמבר 2006 נגזר עליו מוות בתלייה, וגזר הדין בוצע ב-30 בדצמבר 2006 על ידי תליין שיעי, בנוכחות מספר עדים מהממשל העיראקי ואיש דת מוסלמי. |
|
||||
|
||||
נובמת - רוחאללה ח'ומייני [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
חאפז אל-אסד (בערבית: حافِظ ٱلْأَسَد; תעתיק מדויק: חָאפִט' אלְאַסַד; 6 באוקטובר 1930 - 10 ביוני 2000) היה שליט סוריה משנת 1970 ועד למותו. אסד, בן למיעוט העלאווי, החל את דרכו כקצין בחיל האוויר הסורי והיה פעיל במפלגת הבעת'. ב-1966, לאחר הפיכה צבאית שהובילה המפלגה, היה לשר ההגנה ושר החוץ, ובנובמבר 1970 תפס בעצמו את השלטון, תוך מינוי בני משפחתו ומקורביו העלאווים לעמדות מפתח. בתקופת שלטונו, הנהיג אסד דיקטטורה ופולחן אישיות ודיכא באכזריות את האופוזיציה למשטרו, דיכוי שהגיע לשיאו בטבח חמאת. הוא פעל לרסן את כוחם של האחים המוסלמים, ולחזק את מעמדה של סוריה כרפובליקה חילונית. אסד הוביל עם מצרים את מלחמת יום הכיפורים מול ישראל, והנהיג חזית קשוחה במסגרת המגעים להגעה להסכם שלום עימה. במקביל, הגביר את מעורבותה של סוריה בענייניה של שכנתה לבנון, מעורבות שהביאה לעימות נוסף בינה לבין ישראל במלחמת שלום הגליל. תמשיך, נראה למי ייגמרו הפסיכים קודם. |
|
||||
|
||||
לא יותר פשוט לתת לינק לויקיפדיה? הנה, כך: חאפז אל-אסד [ויקיפדיה]. ואם כבר אסאד, מי היה מאמין שמהטפשות הזאת יכול לצאת משהו חיובי? עד הרגע לא הייתי מודע לכך שמלחמת יום כיפור התחילה ביום הולדתו של האריה מדמשק. אפשר לנחש מה הוא ביקש כשנשף על הנרות. |
|
||||
|
||||
וגם החמאס עצמו הוא ארגון דתי קיצוני, הרי. לא ברור למה דילגת עליו בדרך לקיצוני בריבוע. |
|
||||
|
||||
(נתעלם מהעובדה שאין ב-AP עיתונאי בשם Matt Leigh וששמו של העיתונאי ששואל את השאלות הוא Matt Lee - כמו סטן ולא כמו ויויאן. לא כל כך ברור לי איך אפשר לטעות טעות כזאת שלא בכוונה) קצת מוזר, והייתי מוסיף אפילו לא הגון, שהם חתכו את התשובה שלו באמצע. אז הוא הופתע מהשאלה וגמגמם קצת בהתחלה - ואחר כך נתן תשובה - לא הוגן לתת רק את הגמגום. |
|
||||
|
||||
אני לא הבנתי את התשובה. אתה הבנת? |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי הוא אמר, או התכוון להגיד, משהו כמו "אנחנו לא נשלים עם כך שקוריאה הצפונית היא מדינה מגורענת". את החלק השני של המשפט קצת יותר קשה להבין, כי משתמע ממנו כאילו ק"צ רק פועלת לפיתוח נשק גרעיני ולא שיש לה נשק כזה. המובן של כל הגמגום הזה הוא, אם כך, שכל עוד ק"צ מממשיכה להיות מדינה גרעינית, או לנסות להיות כזאת, ארה"ב לא תנרמל את היחסים איתה. אגב, ק"צ, ההכרזה האחרונה שלהם כאליו הם ערכו ניסוי מוצלח בפצצת מימן היתה מחוכמת מאד. נראה שהכל היו בפאניקה מהאפשרות הזאת, ולאחר שהעז הוצאה מהבית אף אחד לא עשה עניין גדול מכך שהם ערכו ניסוי גרעיני בעוצמה גדולה יותר מהקודמים (לפי גודל האפקט הסיסמי). |
|
||||
|
||||
כמדומני שהוא אמר Accept, שאפשר לתרגם כ"נשלים" אבל גם כ"נקבל", שאז זה נשמע יותר כהתעלמות מהמציאות. בכל מקרה, גם התשובה הארוכה יותר היתה מאד מגומגמת ומאד, איך נאמר, לפלפית? אתה יכול לדמיין את וודי אלן עונה בדיוק בטון דומה, אחרי שדרכו לו על המשקפיים. |
|
||||
|
||||
אבל הוא מייד הסביר מה המשמעות [הפוליטית-דיפלומטית] של המילה accept בדבריו, we're not gonna recognize it. |
|
||||
|
||||
תשמע, אני מסכים שאפשר היה לקבל את ההתפתלות הזאת. ועדיין, וודי אלן, משקפיים... |
|
||||
|
||||
אני לא שמעתי התפתלות אלא שקילה של התנסחות דיפלומטית זהירה. וודי אלן הוא קומיקאי ואין לו אחריות על ניהול מדיניות חוץ שאותה מכתיב הבוס שלו. |
|
||||
|
||||
בעצם כל הויכוח הוא בשאלה אם הגיע הזמן להכיר דה-יורה בכמה מצבים מדיניים, או שעוד יש תקווה לשנות אותם. ברור באיזה צד תמצא את הימין הישראלי, הוא הרי שואף להכרה דה-יורה (בשלב ראשון) במצב המדיני באיזו מדינה נידחת בגלקסיה רחוקה. בכלל, לראות נציג של משרד החוץ האמריקאי מגמגם זאת שמחה גדולה ליהודים. |
|
||||
|
||||
מעניין שהימין הישראלי והיהודי-גלותי שמחים לנצל מצב של עיתונאים נשכניים בעוד שבארץ הם פועלים לדכא עיתונאות כזו וגם לא להיחשף בעצמם לעיתונאות חוקרת. |
|
||||
|
||||
הימין הישראלי והאדם הנורמלי כואבים וכועסים כשנוהגים בהם בחוסר הגינות, ושמחים לנצל מצב בו הצביעות/החוסר בהגינות נחשפים. |
|
||||
|
||||
אתה לא תזהה ימין גם אם יישב לך על האף. |
|
||||
|
||||
כי האף נמצא באמצע. אם הימין מתחפש לאמצע, איך אזהה אותו? |
|
||||
|
||||
נראה לי שכן1. אבל זאת לא השאלה המעניינת. אפופידס נתן לקישור שלו את הכותרת: "הקושי לומר את האמת" - אחרי שראית את הסרטון המלא, מי אתה חושב סובל באמת מהקושי הזה, דובר משרד החוץ האמריקאי או מי שחתך את התשובה, שינה את השמות ופרסם את זה תחת הסבר ש"שכח" לתאר את מה שקרה אחרי שהסרטו נחתך? אם האתר הזה לא יפרסם תיקון אפשר לקטלג אותו כעוד ערימה בהר הבולשיט הרפובליקאי. אני מקווה שאפופידס יוכיח את עצמו כאדם הגון ויתקן את עצמו. 1 אם אני מבין נכון הוא מנסה להסביר את המשמעות של הכרה דיפלומטית. זה לא משהו חדש שממשל אובאמה הנאצוקומניסטי-פוסטמודרניסטי-אנטיאנושי-מוסלמופאשיסטי (שכחתי משהו?) המציא. ממשלת ארה"ב, למשל, לא מכירה בטאיוואן מאז 1979. לא רייגן, לא בוש האב ולא בוש הבן. אמנם זה מגוחך, איך אפשר לא להכיר במדינה שאתה יודע שהיא קיימת, שאתה סוחר איתה, שיש לך משרדים רשמיים בה... ובכל זאת, עובדה. ולא עובדה חדשה במיוחד או עובדה שקשורה באופן כלשהו לפוסטמודרניזם או לאובאמה (אותו הדבר תקף, כמובן, למדינות אחרות, כולל מדינת ישראל שהפסיקה להכיר בטאייואן ב-1950). |
|
||||
|
||||
בלי קשר לכלום, אפופידס הוא אדם הגון. |
|
||||
|
||||
אולי כן, אולי לא - חובת ההוכחה עליו (בנתיים הוא מעדיף להתחנף להמון במקום לתקן את עצמו). |
|
||||
|
||||
חודשיים נראה לי מספיק זמן לתקן את עצמך. כנראה שלא. |
|
||||
|
||||
היו ימים שעל מנת למצוא דובר רישמי של הממשל האמריקאי "מתקשה לומר את האמת" היה צורך לערוך את מה שהוא אמר, למחוק את התשובה, לעוות את שמו... היום החיים של ציידי השקרנים הרבה יותר פשוטים, הנשיא ודובריו לא "מתקשים לומר את האמת", הם אפילו לא מנסים. בחודש האחרון ראינו שקר רודף שקר רודף שקר... ואני שואל את עצמי, איפה כל הצדיקים שהתנפלו על מר לי על גמגום של 5 שניות, אם קושי לומר את האמת באמת באמת היה מפריע להם הייתי מצפה שיציפו את האתר הזה בתגובות נחרצות... אבל לא - שקט. חודש של שקרים בלי אף ציוץ של ביקורת. הנשיאות של טראמפ מצטיירת כמבחן יומיומי של הגינות אולטימטיבי למבקריו של אובאמה, ובינתיים רובם נכשלים בו פעם אחרי פעם. מביך. |
|
||||
|
||||
לתגובה שלי שם הייתי מוסיף, ובאותיות מודגשות, את נשיא ארה"ב דהיום טראמפ, ומקורביו, שעבורם עיתונות בכלל ועיתונות חוקרת בפרט היא אויב העם. |
|
||||
|
||||
איך שאני מתגעגע לפוליטיקאים שמסוגלים לגמגם במקום לתקוף... |
|
||||
|
||||
סרטון שמפרסמים "רפובליקנים בעד שלטון החוק" ששואל "למה טראמפ שיקר בקשר למשבר הקורונה?". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |