בתשובה להפונז, 12/01/16 19:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך החוויה יכולה להתקיים בלי מי שחווה אותה? זה לא נשמע לי אפשרי. תנסה לבטא "אני חווה משמע אני קיים" בלי להשתמש ב"אני". מכאן שהקוואליה מחייבת תודעה חווה כלשהי. יתכן שהתודעה היא רק תוצאה של סיבוכיות המערכת, נניח, ואין שום רצון, אלא מה שמתפרש בדיעבד כרצון הוא התוצאה הנובעת מחוקיות המערכת. כלומר שכאשר אני אומר: "אני רוצה להקליד תגובה", זה רק בדיעבד, אחרי שהתקבלה התוצאה של הגרויים על המערכת "אריק"1 והיא החלה לפצוח בהקלדת תגובה. גם אם האפשרות המצמצמת הזו נכונה, והתודעה היא רק סרח עודף שאינו משפיע על המציאות, היא עדיין מושפעת מן המציאות, ונשארנו עם בעיית גוף ונפש. אמנם רק חד סטרית ולא דו סטרית, אבל אני חושב שזה לא מקטין את עוצמת הבעיה. __________ 1 התווכחתי עם הכוליות של האפשרות הזו במעלה הדיון, אבל לא בהצלחה מרובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה: "יש חוויה משמע יש קיום". אתה רגיל כאכסיומה להניח שה"חווה" קודם לחוויה, אבל אם תוותר עליה תראה שזה יכול להיות גם הפוך1. אני מסכים עם התיאור שלך של התודעה. היא מושפעת מהמציאות, ונשארנו עם בעיית גוף-נפש. וגם אם זה מקטין את הבעייה, היא עדיין עצומה. אם זה לא היה ברור לאורך הפתיל, גם אותי זה מאד מטריד. 1 ויש עוד אפשרות - בפילוסופיה בודהיסטית בת אלפיים שנה, אחד הקונספטים הבסיסיים הוא "התהוות מותנית/תלויה הדדית2", שאחד הההיבטים שלה הוא שהחווה והחוויה מותנים זה בזה, מתקיימים יחדיו ובלתי ניתנים להפרדה. כשיש חוויה - יש חווה. וכשיש חווה - יש חוויה. לא קיים חווה ללא חוויה, ולא קיימת חוויה ללא חווה (האחרון הוא גם מה שאתה אמרת). כמובן שה"חווה" כאן הוא התודעה, לא האדם עצמו. אין כאן טענה שללא חוויה האדם מפסיק להתקיים (מה שקל להפריך על ידי שנת לילה קצרה), אלא שהתודעה קיימת רק כשיש לה חוויה כלשהי, קלט כלשהו. 2 Interdependent/Codepentent Arising
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מסתבך. כמו בדוגמה שהבאתי פעמים רבות, אם אני עומד בקצה של טור עמודים, אני רואה או "חווה" רק עמוד אחד. אבל שאר העמודים קיימים גם בלי שאראה או אחווה אותם. אבל בלי שאף אחד חווה אותם, באיזו רמה של מציאות הם קיימים, וכיצד הם מתגבשים לחוויה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסתבך כי אתה יוצא מהדיון לכיוונים לגמרי אחרים ולא קשורים. אנחנו לא דנים פה בקיומו האובייקטיבי של משהו שאף אחד לא רואה, עץ נופל ביער וכדומה. וחוויה יש רק ממה שרואים. זה לא ממש מפתיע, אני מקווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת תם: אם לא דנים בקיום אובייקטיבי, רק בחוויה וחווה, לא ברור לכל אחד שחוויה קיימת רק כשיש מי שחווה אותה, ומי שלא יכול לחוות איננו קיים בפועל? אני מנסה להבין איפה הסוד שאני מפספס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שלא על זה אנחנו דנים. זה הסוד. אתה מוזמן לטפס במעלה הפתיל ולקרוא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |