|
||||
|
||||
אני חושב שהגזענות שלו היא די מעניינת,היא מייצגת תפיסה יהודו-טולקונית שלא הכרתי. אני מנסה לנטרל את השיפוטיות הטבעית שלי, היא לא באמת עוזרת לי. אני לא יודע מה גורם לקרנף לא להסביר את הסיפור עם החתולים, אבל אני יכול לנחש. אני חושב שמדובר בדברים שנוגעים לגופו של אדם, והוא לא מרגיש בנוח לדון בהם ברשת (באופן כללי) ובאייל (באופן ספציפי - מקום בו הוא מרגיש שהוא נמצא תחת התקפה תמידית). נראה לי שהסיפור הזה גרם לו לתחושת קורבן מוחלטת, והוא לא מצליח להשתחרר ממנה, וכמובן שכל ההתקפות כאן לא עוזרות לו, וכמובן שכל עוד זה המצב לא תשמע ממנו הסבר (ועל אחת כמה וכמה, התנצלות). הוא "הודה" שהוא זה ירון כהן, ושהוא זה שפירסם את הסרטון, כל השאר (= מה היו הנסיבות שגרמו לקיומו ופרסומו של הסרטון הזה) לא פורט. בגלל שאני לא יודע את הפרטים, אני מעדיף להתעלם מקיומו של הסיפור. יכול להיות שהוא באמת חרא של בן אדם, יכול להיות שהוא אדם שנפל קורבן לאי הבנה די מוזרה ושהכל יכול להיות מוסבר באיזה שהוא הסבר פשוט. אין לי שמץ של מושג, ולמען האמת זה לא ממש מעניין אותי (חוץ מסקרנות טבעית). חלק מהמגיבים היותר מוצלחים באייל הם (מן הסתם) חארות די רציניים, וחלק מהמגיבים הפחות מוצלחים הם (מן הסתם) אנשים נהדרים. אז יש לך כאן עוד מגיב שלא בלתי סביר שהוא חרא. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתה מתלוצץ. זה יפה שאתה מנטרל את השיפוטיות הטבעית שלך1. אני לא מסוגל להגיע לרמה כזאת של ניתוק, ואני חושב שבמקרים מסויימים היא יוצרת סיטואציות מגוחכות. אי אפשר לנתק את דעותיו הפוליטיות של הקרנף מהגזענות שלו ומההתעללות שלו בבעלי חיים. כלומר, אפשר באיזה עולם אידאלי שבו כל אחד נשפט רק לפי הדעה שבה הוא מחזיק כרגע. אבל דיון על עונש מוות לדוגמא, אי אפשר להתעלם מהעובדה שכנראה לקרנף תהיה הרבה פחות בעיה עם המועמד להוצאה להורג יהיה שחור. אי אפשר לשוחח על הפעלת אלימות כלפי אזרחים, עם אדם שחושב שזה מצחיק להרוג חתולים. אפשר בהחלט להכנס לדיון עם אדם כזה מתוך ידיעה ששיש לו מצפן מוסרי משובש, אבל זה לא מאוד מעניין או מפתיע לשמוע שהוא מאמין, למשל, שזה בסדר גמור ואפילו רצוי אם חיילים יגרמו טראומה לילדים. בנוגע להסברים להמנעות של הקרנף מדיון בשחיטת חתולים: אני לא מקבל אותם. אם הוא התעלל בחתול, שיודה בזה. אם הוא חושב שזה לא בסדר, שיתנצל. אם זו אי הבנה, שיאמר לא התעללתי בחתול, זו סתם אי הבנה2. יש משהו מאוד נחמד ברעיון להמציא את עצמך מחדש, אבל אני חושש שמי שרוצה לשמור על הפרסונה שיצר לעצמו3 נאלץ לגרור אחריו גם את עברו. עם העבר מזוהם מדי, אפשר ליצור פרסונה חדשה. או, אם אתה מעדיף להיות בנאדם הגון, להציג את טעויות העבר שלך, להביע חרטה, ולקוות לטוב. אני חושב שכתבתי כבר את דעתי השלילית על יותר מדי מגיבים, אז לא אכנס לפירוט, אבל כן סביר להניח שיש כאן גם אנשים לא מאוד נחמדים. כל זמן שאני לא יודע על חוסר הנחמדות שלהם, כל מה שיש לי הוא הפרסונה האינטרנטית החיובית שלהם. במידה ואגלה מישהו שהתכתבתי איתו הוא בנאדם גרוע יותר מכפי שחשבתי זה (באופן מאוד מפתיע, אני יודע) ישפיע על ההתיחסות שלי אליו. ושוב, גם ניצא כהנא היא לא בנאדם נחמד4 אבל היא מציגה דעה מספיק מעניינת כדי שאבחר להתעלם מחסרונות שלה כשאני קורא את הדיון. 1 באמת. אני חושב שזה לפעמים מאפשר דיונים טובים יותר. עם דגש על לפעמים, וההסבר למעלה. 2 בשלב הזה, כאמור, אני אישית כבר לא אאמין לו בלי פירוט של אי ההבנה, אבל בעבר זו הייתה אופציה סבירה. 3 במקרה הזה נראה שאביר הקרנפים מאוד מרוצה מהשם שהמציא לעצמו. לא ברור למה. 4 אישית היא אולי מאוד נחמדה, וגם ההודעות שלה באייל היו בסך הכל נעימות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |