|
כעיקרון אני מסכים אתך ולכן אתחיל בהסכמה. א. אני חושב שהחטא של ארגוני זכויות האדם בתגובתם אחרי התחקיר היה גדול בהרבה מעצם מה שנחשף בתחקיר. ארגונים מתנוונים ומסתאבים במהלך הזמן וכל מיני אנשים בעלי אג'נדות פרטיות מסתפחים אליהם כמו האצות והאלמוגים הנדבקים לתחתית ספינה השוהה יותר מדי זמן בים ללא טיפול. הסכומים הזניחים שמדינות שונות באירופה מעניקים לארגונים אלו, מהוים כנראה סכום די נכבד ביחס לגודל הארגונים וכנראה נוצרים מנגנון וטפילים שונים הניזונים לפרנסתם מן הכספים הללו. היכן אני רואה את החומרה במה שנחשף כאן? החומרה היא בבגידה בנשמת אפם של הארגונים הללו שהיא זכויות האדם. זה עניין אחד להכריז שהשתכנעת שבסכסוך הישראלי-ערבי, הישראלים הם המנוול הגדול יותר ולכן אתה עוזר לצד השני ועניין אחר לגמרי לומר שבלי קשר לטענות הצדדים הניצים, יש לשמור על זכויות אדם בסיסיות כלשהן בכל הצדדים. תגובת הארגונים לאחר החשיפה, מוכיחה שהם לא מבינים את התהום הזו ומתעקשים לפסוח על שני הסעיפים. בתגובה זו האירגונים כפי שאמרתי תוקעים לעצמם חרב בגב בכך שאם ימשיכו להכריז שהם פועלים בשם זכויות האדם, יהיה קשה מאד להמנע מלפקפק באופן שהם מבינים את המושג הזה. התגובה שהייתי מצפה לה מן הארגונים הללו היא להכריז מיד כי המעשה שהוצג כאן אינו עולה בקנה אחד עם הדגל של זכויות האדם ולהשעות מיד את כל המעורבים, עד שיתברר מה בדיוק קרה בפרשה המפוקפקת הזו. ב. לכן, אני מסכים אתך בערך גם בעניין התגובה המיידית והחד-משמעית המתבקשת וגם בעניין הבעייתיות שבהעסקת אדם קיצוני כמו נאוי מלכתחילה. ג. אני מהסס מלהסכים אתך בעניין ההשוואה בין נוער הגבעות לארגוני זכויות האדם ןמן הפסילה הגורפת של הארגונים הללו. בתפיסת עולמי עניין השמירה על זכויות האדם הוא נקודה מרכזית בקיומה של כל חברה הומאנית. אני מזכיר לך שוב את ארנדט שאמרה שחלק גדול ממעשי הנבלה שעושים בני אדם הם בשם הבחירה ברע הפחות. מי שלא מקיים בידו את המצוות המוחלטות של השמירה על זכויות האדם עשוי יום אחד למצוא עצמו על ספסלי בית המשפט הפרוברביאלי העולמי לצדק וזכויות אנוש. בעוד נוער הגבעות הוא התארגנות מיותרת לחלוטין אשר מתוך אנרכיזם וניהיליזם טהור יוצאים נגד הממסד (הממשלה, הרוב בכנסת בתי המשפטט והקונצנזוס הציבורי הישראלי) אשר למעשה יוזמים מממנים ותומכים בכל אותם עניינים בשמם הם לכאורה מדברים. ארגוני זכויות האדם אמורים להיות אופוזיציה אמיתית שמטרתה למנוע מן הממסדים הללו לחרוג אל תחומי הפשיעה ההומאניטארית. מכאן גם יובן עד כמה הארגונים הללו חוטאים כאשר הם מדללים וממסכים את האג'נדה של זכויות האדם עם כל מיני עניינים אחרים מתוך הסכסוך. ד. בעניין החשד שלי בצוות של "עובדה", הוא אינו נובע מן הפרשה המפוקפקת הנוכחית, אלא להיפך. שים לב, לא מדובר בתחקיר של עובדה, אלא בתחקיר שעשה ארגון ימני הממונה מטעם עצמו לבדוק את ארגוני זכויות האדם. האם אני חושב שהצוות של אילנה דיין לא בדק ואימת את פרטי התחקיר שהביאו לו? לא, אני בטוח שבדקו. האם אני סומך על הבדיקה שלהם? ממש לא. יש לי דעה קדומה נגד אילנה דיין והתכנית שלה מאז פרשת קברי ילדי תימן ה"ריקים". נדמה לי שעל החפיפיות וחוסר היסודיות של התקשורת הישראלית מבית היוצר של גל"צ, אין צורך להאריך. כל בר בי רב יודע שבתקשורת הזו הערכים הם המיידיות הסנטימנטליות והסנסציונליות ולא המידע המדוייק, האמינות ויישוב הדעת. אני מציע לבדוק היטב היטב מה בדיוק קרה שם באמת. בכל מקרה, אני מסכים איתך שגם אם העניין יתגלה כהפללה, הדבר לא משנה בהרבה לגבי החטאים והרוח הרעה של ארגוני הזכויות. אלו אכן זוטי הדברים ביחס לפגיעה החמורה באמינות וביושרה של הארגונים החיוניים הללו.
|
|