בתשובה לאריק, 11/01/16 0:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלת ביניים לגבי צורך וגבר. הבטחתך למיטב זכרוני מסה מרנינה אודות המחנה הדתי לאומי ואני כמו כולם ממתין בסבלנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, זה עדיין לא אפוי1. הקוים הכלליים הם כאלה- היהדות עברה מספר שינויים עקרוניים באופייה הבסיסי. בשלב הראשון, המיתולוגי, האל פעל ישירות בעולם והיהודים היו העם המפגר שלו (למרות ש"וכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן", צ'יק צ'ק הם עושים עגל להשתחוות לו) בשלב השני, בעצם גמר המיתולוגיה היהודית והתחלת ההיסטוריה היהודית, האל פועל בעקיפין בעולם והמתווכים הם הכהנים והנביאים. עבודת האל היא בעליה לרגל והקרבת קרבנות. בשלב השלישי מהפך עצום לדת טרנסנדנטית - התפילה מחליפה את הקרבנות, הרבנים את הכהנים ופרשנות האדם גוברת על מעשי האל בעולם2 הפאזה הזאת שמרה על היהודים כעם מלוכד 1800 שנה בגולה, אבל משקמה הציונות החילונית לא יכלה להוות משקל נגד דתי מולה, והלכה והתנוונה ליצור הטפילי הלא ציוני שנקרא "החרדים". השלב הרביעי הוא של הדתיים הלאומיים. הרצי"ה ותלמידי הראי"ה עשו מהפך ביהדות באותו סדר גודל שעשה רבן יוחנן בן זכאי. המושג "דתי לאומי" בכלל לא היה יכול להתקיים באותן 1800 שנה בין מותם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא לבין היום שבו הפך הרצי"ה לראש ישיבת מרכז הרב. ______ 1 ואם אני כבר כאן - אני מחויב לומר שיש עוד תגובה שאני חייב לך ועדיין אינה אפויה ובה אני מבין סוף סוף, לאור התנהגות השמאל הסהרורי בפרשת ההסגרה, על מה אתה מדבר כל הזמן, אבל מנסה לאזן את זה בתירוץ שמדובר בעשבים שוטים. 2 סיפור תנורו של עכנאי, שהוא לבדו שווה מאמר שלם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרשה לך לקרוא ליישות הלא ציונית הנ"ל כת, מאחר ועל פי ויקיפדיה (שלחו אותי לסיור שם לאחרונה, אז אני שמח לחלוק את מה שלמדתי): "כתות רבות הואשמו גם בשימוש בשיטות לא אתיות של שכנוע ושליטה, כמו בידוד ממשפחה או מחברים וותיקים; הפעלת לחץ חברתי לקונפורמיות למצוות הכת; ניהול דקדקני של אופן החיים, מילוי המצוות ואורח החיים של החברים בכת; דיכוי הטעם האישי והחשיבה הביקורתית; קידום של תלות בקבוצה וחשש מעזיבתה; הצגת העולם החיצוני כשלילי, מנוער מערכים חיוביים, לא מוסרי ובזוי בהשוואה לטוהר המלווה את חייו של חבר נאמן בכת; הצגת עצם ההיחשפות לעולם שמחוץ לכת כסכנה או כדבר המחליש את החבר בכת, ותביעה לבצע במשנה מרץ טקסים של 'התחזקות' אחרי מפגש עם העולם החיצון;". כל מילה אמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רשאי, אבל זה לא יקדם את הדיון. אחרי הכל האסוציאציה הראשונה שעוברת לי בראש לשמע המילה ''כת'' היא לא האמיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלצ'ניקוב? כראבין? כולט 45? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה דווקא סיינטולוגיה, בגלל הדוקומנטרי שראיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לספר לך על מעלליהם האחרונים של מאמינים קיצוניים בשמן של דתות יותר גדולות ומבוססות? אם אנחנו מדברים על worst cases, אני בטוח שתהיה לך (ולסיינטולוגיה, עם כל האי-כבוד שאני רוחש לה) תחרות קשה מאד. מה קשה, אכזרית. ראשים ייערפו כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמשיך לצפות בתנועות זנב קצביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאנחנו קוראים ״יהדות״ הוא למעשה מהשלב השלישי ואילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אנחנו מכירים באופן בלתי אמצעי רק את הסוג השלישי והרביעי. הסוג הראשון קיים רק בתנ"ך ועל הסוג השני יש מספיק עדויות היסטוריות. ההיסטוריה והתנ"ך מתחילות להסכים באופן הדוק החל מהמלך יאשיהו בערך, די והותר זמן לסוג השני להותיר את חותמו. ומחשבה נוספת: בדיעבד לא יכול היה להיות שתקום מדינת היהודים והיהדות תשאר אדישה לזה. בבסיס המהות של היהדות סוג 3 היו הכיסופים הטרנסנדנטיים האינסופיים למשיח, ששמרו עליה בסטאסיס. פתאום כבר יש מדינה, אז מה עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשלב החמישי יתקיים בב"א בעז"ה כאשר תתקבל סוף סוף רפורמת הרשכ"ג, והיהדות תעשה את הצעד האחרון במעבר מהגשמי לרוחני ותהפוך (שוב?) למגדלור הרוחני של האנושות. כשאני חושב איך יתייחסו אז לטירוף העכשווי של האבנים הקדושות וקברי הצדיקים אני צוחק ובוכה משל הייתי שלום עליכם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |