|
ההרגשה שאתה אורח ולא בן בית אינה פוטרת אותך משום בחינה מוסרית. גם במדינה ההיא האדם הוא חלק מהחברה, ובתור שכזה הוא משלם מסים ותורם להגדלת התל''ג, ולפיכך נוטל חלק פעיל בכל מעשי העוולה שאותה מדינה עושה. יתר על כן, עד שאתה הופך לאזרח אתה לא יכול אפילו להצביע, ולכן נמנעת ממך אפילו אותה אפשרות זעירה לשנות את המדיניות לכיוון שנראה לך. יוצא שאתה גם שותף למעשים רעים וגם מוותר על האפשרות שלך לפעול נגדם.
נכון, פסיכולוגית זה הרבה יותר נוח להרגיש ''זה לא העסק שלי'', אבל מר דנבום ניסה לתת למעשהו הצדקה מוסרית, לא פסיכולוגית, ובריחה מאחריות אינה מעשה מוסרי במיוחד.
|
|