|
||||
|
||||
הכל נכון, והתגובה שלי לא אמרה אחרת. התגובה שלי לקחה משם קדימה- הרושם שלי (שמכה הדים גם אצלך) הוא שזה הולך ונעשה פחות נכון ממה שזה היה, והמגמה מטרידה אותי. אני חושש מכך שאנחנו, כפרטים וכחברה, הולכים ונעשים דוגמטיים (אין פרטנר), גסי רוח וערלי לב, ומאבדים את הסולידריות שהיתה הנס והעוצמה שלנו. המילים הן אותן מילים, אבל הן הולכות ומתרוקנות ממשמעות (מבגין לאולמרט, מאולמרט לביבי, מביבי ללפיד), עד שמי שעדיין משתמש בביטויים הישנים בלי ציניות (ציפי לבני) נתפס כנאיבי ואנכרוניסט. בשנת 2015 נהרגו בתאונות דרכים 96 קשישים, לעומת 68 בשנה שעברה, ו 53 בלבד לפני שנתיים. |
|
||||
|
||||
התייחסתי בתגובה 670959 לפשר המגמה: "במציאות מעוותת וחסרת טעם וסיבה אף אחד לא ימצא צידוק או מניע להלחם על מה שטוב." החשש שלך לגבי הסולידריות מובן אך בכל מלחמה ומבצע רואים שעיוות השיח לא ביטל את הציונות והמשמעות הבסיסית ביותר- מדינה ליהודים, מתקיימת גם אם נראה אחרת. גסות הרוח וערלות הלב נזקפת לחובת המחנה והתקשורת ששוללים, מעוותים, מסלפים ונאבקים במשמעות וההבדלים בין הדברים (יהודים נהרגים בפיגוע, ערבים נרצחים). |
|
||||
|
||||
מי דרס למוות כמעט 100 זקנים בשנה שעברה, כמעט פי שניים מאשר ב 2013? התקשורת? השמאלנים? החמאס? דאעש? לא ולא. אני ואתה דרסנו. וביבי וישראל כץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |