|
||||
|
||||
(החלק עליו אתה צריך לעשות תשובה, לחוש נבוך, לחוש אשם ולחפוץ ליפול על חרבך הוא שהכשלת זרועות עיוור וגררת לתהומות הנחת תום הלב את מי שזיהתה נכוחה והלכה אחריך לתוגת ההתנצלות בפני המחרף. תענית צום של 48 שעות תפיג את החרפה). |
|
||||
|
||||
אפשר במקום להגיד איזה 50 "אווה מריה" ולסגור עניין? ________ עוררת את סקרנותי כבלש/ן: מה היה הנוסח הראשוני שהותיר אחריו את המילה המיותרת "זרועות"? |
|
||||
|
||||
שיקוץ! אינקוויזיציה! ומי זו בכלל מריה?! שכחת מה זה להיות יהודי עם 800 ימי צום ותענית בשנה הצורפים ומטהרים נשמת יהודי זכה. גוי ערל לב שכמותך! עלה לאומן, שכב עם נוצריה נאה ועשה תשובה אמיתית בלבך. אפשר להתפשר על שירת "שחקי על החלומות... אאמין גם ברוחו, רוח עז" בקול, פעם אחת. ____________ בכל הצניעות, המסביר יצירה גורע ממסתוריה ומיופיה השמימי. פטור בלי רמז אי אפשר: לא היה זה נוסח אלא דמיון חזותי. |
|
||||
|
||||
השם מריה העלה בי כיסופים למעלותיהן של הנוצריות הנאות שניסו לצוד את הנמר ולגרור אותו בזנבו לארצות הקור. אומר זאת מבלי לפרש את מזגן חוכמתן וקימורי גופן השזוף של בעלות העניין: לולא אותה ברית כאובה שנועדה להשליט סדר ומידות בתפקוד חיי הרוח של היהודי, סביר שגורי הנמר וחבריו ללהקה היו בלונדיניים ומשועממים. -ובכלל, לאור מספר החיילים הציוניים שהשיבו בשלילה לנוצריות חסרות הרחמים אני סמוך ובטוח שאפילו השוטה נזהר שלא לבוא להרהורים שעלולים להביא בסופו של דבר, קץ לשושלת יהודית עתיקה נוספת. |
|
||||
|
||||
לשירותך תמיד. מה שטוב לבן הקיסר, יתכן וטוב גם לשוטה. |
|
||||
|
||||
___________ נזכרתי שהתהליך היה שונה: "שם מכשול בפני עיוור" - רגליו כושלות. - מדוע שלא אהפוך זאת לזרועות? (סתם כי משעמם) היא אינה מיותרת. מדובר בחופש אמנותי. ואז הופיע הדימוי החזותי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |