|
||||
|
||||
אנמק את דעתי, לאחר מכן, אבקש ממך לנמק את דעתך. אני חושב שטיפול רפואי למחבל, או איפוק באופן כללי מול התגרויות/התפרעויות/טרור - מהווים מכשול בדרך לניצחון. במצב כזה, למתפרע או למחבל יש הרבה פחות מה להפסיד. במצב כזה, קשה להפחיד אותו. וכפי שהסברתי, אם אין פחד אין הרתעה, אם אין הרתעה נוסיף להיות מותקפים באופן שגרתי. המשפט האחרון קשור לנושא ולדעות שנשמעות בנושא. 1. יש דבר, לצורך הדיון נכנה אותו "ילדה ערביה". היא שונאת אותי ולמרבה הפלא גם אותך. היא רוצה לראותך מושמד, ועל סמך מעשיה יש סבירות הגיונית שתפעל בכיוון זה ברגע שיהיו לה את האמצעים לכך. 2. יש חייל, בחור יהודי משלנו. אנחנו חימשנו אותו ושלחנו אותו לשם כדי שנוכל לחיות בשקט ובבטחון. כדי שהטרור והסכינים והפצצות לא יגיעו אל הילדים שלנו. והוא נמצא שם ומוכן לסכן את עצמו עבורי ועבורך. 3. יש דבר שנקרא הרתעה. ככל שמס' 2 מפחיד יותר, תמעט התעוזה לפגוע בו. ככל שהוא יותר חביב ומאופק וסופג, תגבר התעוזה לפגוע בו. לאור האמור לעיל, אין לי שום אינטרס לדאוג לרווחתה של הילדה, אבל יש לי את כל האינטרסים לדאוג לרווחתו של החייל. אם נדרשת פגיעה ברווחתה של הילדה למטרת רווחתו של החייל, אני לא מהסס. יש לי מחויבות מוסרית כלפי החייל, ולילדה אני לא חייב כלום. על אחת כמה וכמה כשהשמירה על בטחונה של הילדה באה על חשבונו של החייל באופן ישיר, ועלולה לסכן אותו באופן עקיף ולטווח הארוך. אם כן, יש לנו ברירה בין הדאגה לבטחונו ורווחתו של החייל, לבין אלה של הילדה. במה תבחר? |
|
||||
|
||||
אני אנסה לנמק את דעתי, שהגישה הרואה בהפחדת האוכלוסיה הכבושה עד שיתוק מוחלט של הפיגועים על כל גווניהם, או עד העלמה טוטלית של גילויי הזדהות עם פיגועים ונטישת כל מחשבה על מעשי נקם [ע"י הפחדה, אני מזכיר] כשהיא הופכת למטרה צבאית אסטרטגית מהחשובות (ומן הסתם במקום או על חשבון מטרות אסטרטגיות אחרות) מערערת את מצבנו האסטרטגי-צבאי ולא מחזקת אותו, אבל לא ראיתי , אני חייב לציין, שאתה תקפת את הנקודה הזו בדיוק. הסברת לי איך הרתעה (מסוג מסויים) קשורה לפעולות שיטור ואחרות אזרחיות באוכלוסיה. בערך. לא מעניין אותי כל כך לתקוף את החורים בהסבר הזה, לא ניסית בכלל למקם את הפעולות האלו ביחס למשימות אחרות צבאיות או אזרחיות, רק העברת את זה למישור של משפט הסיום הסטיקרי שהדבקת. חיילינו בני עמנו שהם גם בני בננו וגם לוחמינו ובטחונם בשטח. כל דבר שאני אגיד אני אנטישמי, הרי אני נגד בטחונם של אחיי בשוחות, אסור להזכיר עכשיו בכלל אסטרטגיות ואלטרנטיבות הס! בטחון יהודים! ובכן, חיוב של פעולות מרתיעות-אוכלוסיה עד הרמה בה אוכלוסיה מפחדת ושקטה אחרי מלחמה טובה, באופן קבוע באוכלוסיה בשטח חסות משוחרר - מדור לדור אפילו (או שאתה מתכנן לנו מלחמה גדולה ורצינית שתפתור אותנו מכל הבעיות המטרידות האלו בזמן הקרוב?), יחליש את דמות החייל הישראלי שעליה סומכים בהרתאה מהסוג האחר ובשדה הקרב עצמו, פשוט משום שהחיילים והמפקדים וכל הדרך לצב העליון יהיו טובים יותר במשימה הזו יותר מבמשימות אחרות. אולי משימות פחות שוטפות. גם אם תקים לצורך העניין פלוגות מיוחדות המגוייסות מקרב השבאב היהודי, אלו שמסתובבים בלי מספיק מה לעשות, או אפילו אם תביא איזה עם של שכירי חרב ותשלם להם בכסף שקיבלת מאלוהים. גם מדינות גדולות וחזקות מאיתנו התקשו לתחזק סדרי כח משני הסוגים. |
|
||||
|
||||
לא שאתה אישית קראת לי אנטישמי עד כמה שזכור לי, אבל אני בטח ארצה להשתמש במילה עוד כמה פעמים, במסגרת הרידוד החברתי שלה. |
|
||||
|
||||
רבים וטובים ומומחים גדולים ממני, מחו על הבעיה שבהעסקת גופים צבאיים במשימות שיטור שוטפות. לכן בנושא זה אין לך לטעון כנגדי והטיעון הזה לא קשור למה שטענתי. בנוסף, אתה שוב מסלף את דברי ומייחס לי טענה בזכות פעילות הרתעתית יזומה, בזמן שאני הדגשתי שמדובר בתגובה מרתיעה לפעילות טרור, בצורה שתציג לכל הבדל ברור בין השקט והשגשוג אליו זוכים שוחרי השלום, לבין מנת חלקם המרה והמפחידה של אלה שבחרו בטרור ו"התנגדות". המשפט הסטיקרי - כדבריך, על חיילינו בני עמנו, נועד להצביע על הסתירה המוסרית בדבריהם של אחוזי הקבס מגלגלי העיניים, שבשם המוסר הנעלה מתחלחלים מן האפשרות שחייל יבעט במחבלונת קטנה, גם אם זה יכול להציל חיי יהודים. לגיטימי לחלוטין לדון בשאלה האם זה יציל חיי יהודים או לא. לגיטימי לחלוטין לדון בשאלה האם פעילות כזו תגביר את הטרור או תמגר אותו. גלגול העיניים והצדקנות הכאילו מוסרית הזו, הם שטענתי נגדם בצורה כזו, ולכן כשאתה בא למחות על המשפט הסטיקרי שלי, צריך להגיב לו בהקשר הנכון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |