|
אני מנחש שהתשובה לשאלתך היא שלילית. כדי לענות באופן מדוייק לשאלתך נדרש מידע כלכלי מפורט שאין בידי. אנסה בכל זאת לענות באופן מקורב. ראשית, לס"ס לא היה תקציב תחת הסעיף של "הפיתרון הסופי" והוא מימן את ה"פרויקט" מרכושם של המושמדים. במילים אחרות, ההשמדה של 11 מיליון "אוייבי הגזע" לא עלתה לאוצר הרייך דבר, אלא הכניסה לו כסף. לכן אני מרשה לעצמי לפרש את שאלתך כך: האם לא ניתן היה למקסם את הרווחים ע"י הימנעות מהשמדת הנרדפים? שאלה זו היא לדעתי תת-שאלה של השאלה הכללית של סדרי העדיפות שעליה רמזתי בתגובתי המקורית. האם הרייך הגרמני לא היה יוצא נשכר מהפניית המשאבים האנושיים (כ"א, ניהול, רכבות וכיוב') מן ה"פיתרון הסופי" למאמצים שהיו יותר חיוניים למאמץ המלחמה הנאצי? אני נוטה לחשוב שהתשובה כאן היא חיובית. אבל כאן אנו מגיעים ללב האופל של המערכת הנאצית. דוקא משום שבעיניי הנאצים, היהודים הבולשביקים האינטלגנציה הפולנית וכן הלאה היו האוייב הראשי של המערכת הנאצית, התשובה שלהם לשאלה שהצגנו היתה שונה מן התשובה שלנו. הקריאה שלי היא ללמוד מן הסוגיה הזו,שאין די בשיקולים תועלתיים כדי להימנע מן הגלישה במורד החלקלק של הרוע האנושי. לכך נדרשים ערכים אנושיים אבסולוטיים שיש להדרש להם דוקא בנסיבות הכי קשות והכי לא נוחות.
|
|