 |
מורל! כיפאכ-הי בעטנו בילדה.
נו זה צריך להיות ברור לגמרי שלא דיברתי על כל האופנים בהם מנצלים יכולות לוחמה אמיתיות או אפילו אגדתיות על מנת לשחק עם הראש של הצבא או הפיקוד בכל הדרגים של האויב.
בוא נקרא למה שאתה מדבר עליו - למשל השפעה מוראלית על יחידה מיצרית כשידוע להם (אמת או לא) שכל חייל ישראלי מחסל מאה בממוצע, או על מפקדת טרור שחבריה יודעים שזמנם קצוב, ונקרא לזה באמת פחד ואני אחליף את המונח שלי לאימה.
אז האימה הזאת, גם לה יש שימושים היסטוריים באמת (כאן אני ממשיך קצת לכיוון האביר הנוצץ) כשהאימה מספיק גדולה אפשר לדכא מרד, לזמן מה, אין בין זה ובין אסטרטגיה צבאית שום כלום. מטרה כזו, ובמיוחד כשהדיכוי הוא מטרה בפני עצמה ואינו כלי הכרחי בדרך לתהליך נוסף (נישואי תערובת לדוגמא), שייכת עמוק לתחום האסטרטגיה המדינית.
אם אתה אימפריה בעלת פרובינציה שחווה התעוררות פוליטית תקופתית אולי תרצה לדכא אותה, וגם אז תרצה לעשות משהו מעבר להחדרת אימה, הגליה לדוגמא, אימה לא תחזיק יותר מדור.
אולי אחת מהנקודות האסטרטגיות המרוחקות שאתה כאימפריה מחזיק, מתקוממת. תמשיך לחשוב כמו אימפריה, זאת הנקודה, זו אסטרטגיה מדינית לא צבאית.
אבל אפילו זה, תחזוק האימפריה, זו לא המדיניות האסטרטגית שדובר בה, דובר על נצחון(!) כלומר בעיטה בילדה כאסטרטגיה קרת-רוח תוביל להתגבשות דמות מפחידה להחריד של החייל הישראלי וזו בתורה תסייע לנצח(!) את כל אויבנו, או למצער את האוכלוסיה הפלסטינית שתסתכל טוב טוב לכל הצדדים לפני שהיא מרימה סכין מטבח במטבח!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש